מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נולדתי עם המדינה

לאה וליאל
לאה כילדה
תל אביב של פעם, והמורה נעמי.

נולדתי במרכז תל אביב. למדתי בבית הספר "אוליפנט" במרכז העיר. בית הספר היה מרובה כיתות,
בבית הספר למדנו חקלאות, תפירה, רקמה, ספורט ,וכו'.כל בוקר עמדנו בשורות שורות והתעמלנו ,
ההתעמלות הייתה מותאמת להתעמלות בוקר. הייתה לי מחנכת תמנייה שקראו לה נעמי. הייתה לה צמה
ארוכה ארוכה, ותמיד התפעלנו מיופייה.
 
 תמונה 1
חדר מנהל בית הספר ישב בסוף המסדרון ואני, אף פעם לא הייתי בחדרו…בזמנו, להגיע לחדר המנהל היה
עונש חמור, והשתדלנו לא להגיע לחדרו.המורה נעמי הייתה מאוד מיוחדת. היא לימדה אותנו נימוסים,
דרכי הליכות ודיבור עם היגוי נכון של המילים.אנו אהבנו מאוד את המורה נעמי שהתייחסה אלינו כאם תומכת
ואוהבת .ההליכה לבית ספרנו הייתה כורכה בחציית צמתים, דרכים מפותלות וחצרות. אף מבוגר לא ליווה אותנו ולהוריי לא הייתה מכונית כדי להסיע אותנו לבית הספר. המורה ליוותה אותנו 8 שנים עד לסיום הלימודים.
לאחר מכן  עברתי ללמוד בתיכון, מה שהיה נהוג בזמנו. כיום משמש בית הספר במוסד ללימודי אומנות .
ורוב האנשים המפורסמים למדו ולומדים בבית ספר.
 
בגיל 24 התחתנתי, המעבר מתל אביב לרמת ישי בעקבות בעלי האהוב היה משמעותי מאוד.ראשית
הנוף המרהיב של הצפון השרה עלי אוירה נעימה וטובה.החיים באזור הצפון הם חיים יותר נינוחים.
אין תחרות בין האנשים, הלבוש עדין ולא פרובוקטיבי.במשך השנים נולדו לנו ילדים ואנו מאוד אוהבים אותם.
משפחתנו היא משפחה מאוד  מאוחדת. תודה לאל שזכיתי לראות את ילדי מסודרים  וכמו כן את נכדי
הגדלים לתפארת.

מילון

היינו הך
אותו דבר, לדוגמא אם אלך בגשם עם מטריה או מעיל גשם זה לא חשוב עם אלבש את המעיל גשם הזה או מעיל גשם אחר, זה לא משנה מה אלבש כי לא התרטב.

בטל בשישים
דבר שאין לו שום ערך, דבר שולי.

אבן שאין הופכין.
דברים שמונחים הרבה זמן ואין להם שום ארך וללא שימוש.

מכה מתחת לחגורה.
כשמישהו אומר לך משהו אתה מחזיר לו כפול ומכופל במשמעות

ציטוטים

”סובלנות עם סבלנות והכל מסתדר.“

הקשר הרב דורי