מאגר סיפורי מורשת

שמי גאולה ניסנוב – גבאי, נולדתי בשנת 1942 ואני סבתא של אסף דמבוביץ , גדלתי בקריות, בקריית חיים והגעתי ללהבות הבשן עם גרעין של השומר הצעיר בגיל 19.

לאבי היה אופנוע ובגיל מאד צעיר נסענו עליו אני ואחי התאום ואמא החזיקה אותנו על הידיים. במהלך הנסיעה הכיסא התנתק ושלושתנו עפנו מהאופנוע לקרקע. למזלנו לא קרה לנו כלום. בעקבות המקרה הזה אבא שלי החליט לבנות סירה כתוספת לאופנוע.

האופנוע שימש לנו כלי תחבורה משפחתי. היינו נוסעים מדי שבוע לטבריה מהקריות כי לסבא שלי היה שם בית מלון גדול (סבי צבי ניסנוב מאנשי ה"שומר" ). בשנים הללו אבי היה אלוף הארץ באקרובטיקה על האופנוע וזכה לגביעים ומדליות. אבי יחזקאל ניסנוב היה חבר במשלחת של אופנוענים מ"הפועל" לאירופה בשנת 1936 כאשר ברחובות הערים כבר התנופפו דגלי הנאצים עם צלב הקרס. המשלחת בעצם יצאה לקונגרס הציוני ה-י"ט בציריך (שוויצריה).

נחזור לסיפור האופנוע, בכל פעם שנגמר היום היינו חוזרים הביתה (מטבריה לקריות), היינו נכנסים לסירה של האופנוע המרופדת כדי שאפשר יהיה להשכיב את הילדים לישון בדרך. היה קצת צפוף אבל בכל זאת כיף. לאחר כמה שנים כשגדלנו והסירה של האופנוע הייתה כבר קטנה עלינו, אבי מכר את האופנוע וקנה מכונית קטנה.

הזוית האישית

בזכות הקשר הרב דורי התחברתי הרבה יותר לסבתי.