מאגר סיפורי מורשת

שמי לאה רונית סומך לבית ענתבי, נולדתי בשנת 1948 עם קום המדינה בבית כנסת ברחוב אלנבי בתל אביב. כיוון שהיו הפצצות ויריות, רבים ברחו לבית הכנסת ושם נולדתי אני.. גרנו בתל אביב בחדר אחד שבע נפשות. ילדותי עברה עלי באושר, והיו לי הרבה חברות. למרות הצפיפות אורחים רבים תמיד מילאו את החדר. הסתפקנו במה שיש ללא תלונות.

אבי עזר לנו תמיד בשיעורי הבית ולימד פסוקים בע"פ מהתנ"ך ואת לוח הכפל בחשבון. אמי עזרה בעבודות הבית השונות כמו גיהוץ.

למדתי בבית ספר יסודי גאולה בתל אביב, ולאחר מכן למדתי הנהלת חשבונות ומזכירות. עבדתי במשרד עורכי דין. וכן כמזכירה בבית ספר.

בשנת 1966 התחתנתי עם בעלי מאיר ונולדו לי שלושה ילדים, ושישה נכדים.

אירוע משמעותי בחיי נוגע לאלי כהן, המרגל הידוע, שהיה אח של אשת דודי. אלי היה בביקור בארץ אצל דודי ואני שהייתי כבת 12, הייתי נוכחת באותו ביקור שהיה רגיל לגמרי ואף אחד לא חשד בכלום שיושב פה אדם גדול.

כיום אני מתגעגעת מאד לחדר האחד בו גדלתי וזיכרונות עולים בראשי לעתים קרובות. זיכרונות של ימי חול ויום של חג. מדי פעם אני נוסעת עם ילדיי ונכדיי לרחוב בו גדלתי, עומדת דקות ארוכות ומתבוננת, מתרגשת ונזכרת בילדותי הנפלאה.

הזוית האישית

מאוד נהניתי לשתף את נכדתי ושתכיר את חיי. לינוי למדה המון דברים חדשים על ההיסטוריה המשפחתית שלנו.