מאגר סיפורי מורשת

אני יהודית נגר (neger)  בת אורי ותמר פיט (pait ) , דור ראשון בארץ למדתי בחיפה שרתתי בצה"ל  והתחתנתי עם יצחק נגר אשר גר בחדרה. עבדתי כמזכירה בבית הספר אחד העם שבו למדו בעלי וילדי.

יש לי 3 ילדים 2 בנות ובן ו-5 נכדים. בחרתי לשתף אתכם בזיכרונות ילדותי

פנחס רוטנברג "הזקן מנהריים" ,חוזה ומייסד מפעל החשמל בארץ- ישראל  הציע לפועלים שהיו מוכנים לגור ולעבוד במזג האוויר החם והקשה של נהריים. תנאים טובים שכוללים :משכורת גבוה , בית, חלקת אדמה , מקרר חשמלי וחשמל בחינם. וגם שירותים בחצר הבית.הורי ,אורי ותמר פיט, שהתחתנו ולא היתה להם דירה לגור ביחד.החליטו לקבל הצעה ולעבור לנהריים.אבא שלי החל לעבוד בחברת חשמל, בתחנת הכח במשמרות.זאת אומרת: בוקר, צהריים , לילה גם בשבתות ובחגים.

אמא שלי , תמר , גידלה בגינה עצי פרי, ירקות ותרנגולות ,כך שהיה לה לצורכי הבית פירות , ירקות וביצים. לחם וחלות היא אפתה בעצמה .והם היו מאושרים בחלקם. באוקטובר 1937 בזמן שהיו בארץ מאורעות דמים, תקפו את אמא שלי צירי לידה לכן אירגנו טנדר ושומר עם נשק ונסעו לבית החולים בעפולה .

ביום 27.10.1937   נולדתי. את השם "יהודית " קיבלתי על שם סבתי ז"ל (אמא של אמא) שנפטרה בפולין. בנהריים הלכנו להתרחץ בירדן.

בחופשות הקיץ היינו נוסעים לנתניה, לאחות של אבא , טובה, שבעלה היה מגדל פרות ועזים ,לחלב והיה הולך עם חמור ועגלה למכור את החלב. שם הייתי משחקת עם בת דודתי גילה,לפעמים היינו נוסעים לכפר הס, שם הייתה לאבא עוד אחות , להם היה משק ופרדסים והייתי משחקת עם בת דודתי רחל.

ב-  11.8.1941 נולד אחי , איתן, בבית החולים בטבריה. האחות שיילדה אותו אמרה שהוא כל כך איתן , (חזק)ולכן קראו שמו איתן.

כשהייתי בגיל 4 (בערך) אבא שלי חלה מאוד,ועבר ניתוח אפנדציט קשה ואז עזבנו את נהריים ועברנו לקריית שמואל (ליד חיפה).