מאגר סיפורי מורשת

 סיפורי המבוגרים לנו הילדים היו, שהטייס היה יכול לנטוש את המטוס בזמן ולהינצל, אך אז המטוס היה נופל בשטח הקיבוץ, דבר שיכול היה לגרום לנפגעים בנפש. בקיצור היללו את גבורתו של הטיס. לאחרונה נודע לי שהסיפור היה שונה לחלוטין. מצורפים בזאת קטעים מחומר שנכתב בנושא על ידי אהוד יונאי בספרו "עליונות אווירית" ומאיר שלו בספרו "פונטנלה":

1. טיסות ללא פיקוח בסופי שבוע, שבהן יכול כל טייס לקחת מטוס ולעשות כרצונו, היו רצחניות במיוחד. בבוקר שבת אחד החליט טייס צעיר, שלום רקיר שמו, "לעלות לגובה עשרים וחמישה אלף רגל, ומשם להיכנס לצלילה בכוח מלא כדי לראות לאיזו מהירות יוכל להגיע ועוד למשוך ברגע האחרון לפני שיכנס לקרקע" מספר הארי ברק. רקיר דיווח ברדיו לבסיס על התקדמותו ולפתע שמעו חבריו צווחה מקפיאת דם ולאחריה דממה. יחידת החיפושים מצאה את המטוס תקוע כמה מטרים בתוך הקרקע לא הרחק מהבסיס. לאחר שניסיונות להוציא את המטוס נכשלו, הורשתה משפחתו של רקיר להשאיר אותו קבור עם מטוסו במקום ולהקים מצבה מעליו."

2. "כך שכבנו בשדה גם ביום ההוא, כשנפל המטוס בשדות הכפר. כבן שמונה וחצי הייתי אז…כמה שניות עברו עד שהבינו העיניים שהנקודה החולפת מעליהן היא מטוס. כה גבוה עד שקולו לא נשמע."זה מוסטנג" אמרתי לה בגאווה……ולפתע, גבוה-גבוה, מעלינו ממש, היטה המטוס את כנפיו בפתאומיות שרק תקלה נוראה או החלטה נוראה יכולות לגרום. בבת אחת נעשה תכליתי מאוד: חש מטה-מטה אל האדמה, תחילה בקו וישר ואזי משַבְּלֵל מחלץ-פקקים ענקי, מהיר הרבה מעצמו, לו נפל נפילה חופשית.אניה צעקה וקמה והתחילה לרוץ….נשמעו צעקותיהם של אנשים בכפר…ומעל כולנו הצריחה ההחלטית, הלא-חדלה, של המטוס הצולל, שעתה שאף ארצה לא רק בכוח מנועו ובכוח האדמה, אלא גם ביתרים הלחים של העיניים המביטות בו ומושכות.ה"מוסטנג" נחבט בקרקע. פרח גדול של אש פרח ונבל באחת, מותיר רישום בהיר בעין ועשן שחור באויר…כשהגעתי למקום בנפילה, הייתי צריך להידחק בעד המעגל שכבר התכנס והצטופף סביב המכתש העשֵן שנפער באדמה. כדור האש כבר כבה, המטוס אוּכָּל כולו, זכר לא נשאר מהטייס."

3. רמי יבזורי  ממשמר העמק, ששנת לידתו זהה לזו של רקיר, רמי היה המבוגר הראשון שהגיע למקום דקות לאחר ההתרסקות. הוא מספר כי נמנע אסון גדול שעה שהמטוס התרסק סמוך לחבורת ילדים. אותה חבורה ממש חוותה 3 שנים קודם הפצצה של הקיבוץ על ידי מטוסים עיראקיים שהרגו 3 מחבריהם. לדברי רמי לטייס לא נותר זכר.לאחר מספר שנים הודיעו מהרבנות הצבאית לאנשי הקיבוץ כי הם יכולים לפרק את הקבר ולעבד את השדות מכיוון שיש לשלום קבר חדש. הדבר כמובן לא נעשה ביתר נוחות  לסיכום, אירוע נפילת המטוס ייזכר כאירוע טראומתי ומכונן לכל הילדים שחוו אותו, והשפיע על כולם בצורה זאת או אחרת.

---

איתן גוברין השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי נכדו עידו. התכנית נערכה בבית הספר אלון בהרצליה, תשע"ו.