מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משחק ילדות

כך הכנו בובות

משחק ילדות
 
כשהייתי ילדה קטנה רציתי להיות כמו אמא שלי. אז הכנו בובות משאריות של בד לבן לראש, וציירנו את העיניים האף והפה. היינו ממלאים בנסורת או סתם סמרטוטים וככה היה ראש לבובה. היינו תופרים משאריות בד בגדים. הכנו עגלה מקופסה של נעליים שקשרנו אליה חוט והסתובבנו בחצר של הבית כמו בטיילת. היינו גם משחקים קלאס קופצים על צורה של מרובעים. היה גם משחק כמו בייסבול, מקל מעץ גדול ואחד קטן עם שני צדדים מחודדים והינו עם זה זורקים את הכדור הכי רחוק שאפשר.
 
עלייה לארץ
 
עליתי עם משפחתי לארץ בשנת 1965. הגענו לירושלים כי רצינו לחיות יחד עם ההורים שלי שעלו ארצה שנה לפני כן. יש לנו בן ובת שהיום הם נשואים ולכל אחד יש שלשה בנים שנים מכם אחרי צבא. עבדנו קשה כול השנים עד לגיל הפרישה לגמלאות והיום אנחנו נהנים מעוד מהילדים ונכדים שלנו. הם עוזרים לנו כשיש בעיות עם תחזוקת הבית, קניות וסידורים שונים. אני עבדתי בהנהלת חשבונות במוסד לבטוח לאומי 29 שנים ויעקוב אישי עבד בבית דפוס של ג'רוזלם פוסט. אנחנו גרים בקרית יובל יש לנו דירה עם מרפסת עם נוף מאוד יפה שרואיי רמת דניה.

מילון

קלאס
משחק חצר, שבו, בכל תור, מטיל השחקן הפעיל את האבן ומנסה לקלוע אל המשבצת בה רשום מספרו של השלב בו הוא נמצא. בתחילת המשחק ינסה לקלוע אל המשבצת בה רשום "1" וכן הלאה. לאחר שקלע השחקן אל תוך המתחם (נחיתת האבן על קו המפריד בין המתחמים אינה נחשבת קליעה), עליו לקפוץ לפי תבנית תנועות מוגדרת מראש, התואמת את השרטוט, תוך איסוף האבן מן המקום אליה הוטלה. בשום מקרה לא ידרוך השחקן על הקוים ולא יזיז את רגליו שלא על ידי קפיצה.

ציטוטים

”החתימו אותי על טופס ויתור לארץ, ורציתי לשבור לאישה הזאת את הרגליים.“

הקשר הרב דורי