מאגר סיפורי מורשת

ניצולי המחנות במלחמת העולם השנייה התפזרו למקומות רבים, חלקם הגיעו למחנות העקורים שהקימו בעלות הברית המערביות. העקורים שהתגוררו במחנות היו ניצולי מחנות ההשמדה ששוחררו על ידי בעלות הברית על אדמת גרמניה, הם היו אנשים שאיבדו את משפחתם ונשארו בודדים וחסרי כול, והיה להם הצורך להקים משפחה חדשה ואני, אחת מני רבים נולדתי למציאות הזאת. המגמה העיקרית של יהודי המחנה הייתה עלייה לארץ ישראל.

מפוקינג בסיוע ארגון "הבריחה" הועברו הניצולים למערב אירופה הורי הגיעו לצרפת כשהמטרה להמשיך לא"י עם האונייה "אקסודוס" – "יציאת אירופה"  שיצאה מחופי דרום צרפת ביולי 1947 במטרה להעלות עולים לא"י. בימי המנדט, הבריטים ששלטו בארץ התנגדו לעלייה ולא נתנו לעולים להגיע לחופי א"י שהוחזרו באלימות וכוח לגרמניה.

הורי ואני נשארנו בצרפת עקב מחלתי – מחלת ים שהצריכה אשפוז בבית חולים. בשנת 1947 עלינו לארץ ישראל. אבי הורד מהאוניה וגויס למלחמת השחרור, אמי ואני נשלחנו למחנה עתלית. ממחנה עתלית הועברנו לקיבוץ ברמת רחל שהיה בעיצומן של ההפגזות על ירושלים לכן התושבים פונו מרמת רחל.

בשנת 1954 הצטרפו הורי לקיבוץ גבעת השלושה, המקום בו התחנכתי ולמדתי עד גמר התיכון.

בשנת 1964 המשכתי לימודים בבית ספר לאחיות בבית חולים שיבא. עם סיום הלימודים נשלחתי להיות אחות בקיבוץ אילות ליד אילת- נחשב אז עדין ליישוב ספר, שם פגשתי את בעלי ניקי, בן גבעת ברנר.

בשנת 1968 חזרנו לגבעת ברנר בה בנינו את ביתנו, כאן נולדו ילדנו ונכדנו, מקור גאוותנו ושמחתנו.

תמונות מצורפות במצגת:

הזוית האישית

המפגשים היו חוויה משותפת שהייתה חדשה עבורנו, ומאוד מהנה ומלמדת. הנכדה אביב רוצה לאחל לסבתא מלכה עוד הרבה שנים של אושר, בריאות, משפחה ונכדים. סבתא מלכה רוצה לאחל לאביב שתמשיך להיות ילדה סקרנית, מתעניינת. שתמשיך ללמוד הרבה דברים חדשים והעיקר, שתהיה שמחה, מאושרת, עם ההומור ושמחת החיים. גם אביב וגם מלכה מאוד נהנו מהמפגשים וממליצות על התכנית לכול מי שיכול.