מאגר סיפורי מורשת

שמי, שולה עמר נולדתי בשנת 1943 במרקש שבמרוקו. להוריי יצחק וחמה אלבז.

שלוש פעמים בשבוע סבתי וכלותיה  אפו לחם ומאפים שונים ומיוחדים עבור כל המשפחה,. בכל יום חמישי היינו קונים כבש והשוחט היה מגיע אלינו ושוחט אותו, אחר כך הכשרנו בבית את הבשר וכך היה לנו בשר כשר וטרי לכל ימות השבוע. ירקות ופירות היו, אכלנו כל פרי וירק בעונת גידולו, לדוגמא: עגבניות – אכלנו רק בקיץ ופריות הדר רק בחורף.

היו לנו חיי קהילה מפותחים מאוד,בקהילה היה רב שכל בני הקהילה נשמעו לו וקיבלו את מרותו ללא ערעור,בקהילתנו  פעל ארגון חסד של  חברה קדישא שדאג לכל עניניי הקבורה., ומיילדות צדקניות שתפקידן היה לעזור ולסייע ליולדות בשעת הלידה. היה לנו  תלמוד תורה בו למדו הבנים תורה עם מלמדים, ובית ספר יהודי לבנות, האנשים העשירים מבני הקהילה תמכו במשפחות הנזקקות והעניות, וכל בני הקהילה חיו באחווה, באחדות ומתוך ערבות זה לזה.

סבי היה איש עשיר במרוקו, הוא הצליח להעביר ציוד רב במכולה גדולה, כמו תבלינים מיוחדים שהמרוקאים משתמשים בהם, כמו כן, בגדים, שמיכות מיוחדות, שטיחים וכלי מטבח אוטנטיים, כלי פסח, לאחר כחודש אחרי שהגענו לארץ , הגיעה המכולה לנמל חיפה ומשם היא הועברה אלינו לבית שאן- מקום מגורנו בארץ..

העליה לארץ כל המשפחה המורחבת  שלנו יצאה יחד ממרקש והגיעה לעיר קזבלנקה, עיר הנמל של מרוקו, שם ישבנו וחיכינו לאניה שתפליג איתנו לארץ ישראל. לאחר תקופת המתנה  עלינו לאוניה, ואחרי שיט של שבוע הגענו לאיטליה שם היינו תשעה ימים, ומשם הפלגנו לחיפה במשך שישה ימים, הנסיעה היתה טובה, היו אנשים שלא הרגישו טוב, היה להם סחרחורות ובחילות טיפלו בהם עד  שהגענו לארץ ישראל.

הגברים השתלבו בעבודה והילדים במוסדות החינוך,  החיים התנהלו בצורה טובה ורגועה..

תשע"ו