מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מרחובות ועד ארה"ב ובחזרה

אני וסבתא באחד המפגשים של הפרויקט.
סבא וסבתא שלי בחתונה
סיפור החיים של סבתא מירה מימי ילדותה ועד לימנו

סבתא מירה ספקטור נולדה ברחובות בתאריך 4.6.1945. עוד לפני קום המדינה. היא גרה עם ההורים ואחותה רותי בעיר רחובות.

כשהיתה צעירה, בילתה הרבה בתנועת הנוער "מכבי צעיר"  שהיתה כמו בית שני עבורה. הם עברו חוויות רבות ובילו שעות רבות בסניף של "מכבי צעיר" ברחובות. בחג החנוכה נהגו לערוך את מרוץ הלפיד. הם הדליקו את הלפיד במודיעין (לזכר המכבים) ורצו במרוץ שליחים לאורך הארץ .

%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%94

מרןץ הלפיד

הם אהבו מאוד לצאת לטיולים רבים ברחבי הארץ. התקופה היא שנות החמישים כשהארץ עדין היתה צעירה מאוד ובראשית דרכה. הם היו גם מצטרפים לארכיאולוגים בחפירות ומחפשים עתיקות שמספרות על העבר של ארץ ישראל. "אהבנו מאוד לטייל ברחבי הארץ ולהכיר את הארץ ברגליים. צברנו ידע רב וחוויות רבות בטיולים אלה."

%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%91%d7%99-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8

סבתא בטיול מכבי צעיר

סבתא שלי שירתה בתקופת מלחמת ששת הימים בצבא כמורה בקיבוץ חניתה. אחרי הצבא סבתא עברה ללמד בקריית גת והמשיכה בלימודים אקדמיים.

אחרי שפגשה את סבא שלי הם חזרו לגור ברחובות וסבא עבד במכון ויצמן כחוקר. סבתא לימדה בבית ספר ויצמן בעיר ובנוסף לכך עבדה בפיתוח תוכניות לימודים מיוחדות והיתה מחלוצות החינוך בשיטת הפרטנית. היא מאוד אהבה לעבוד עם פרופסור דויד חן ראש מחלקת החינוך באוניברסיטת תל-אביב. יחד הם בנו והפיצו את השיטה.

בשנת 1980, סבא שלי סיים את לימודי הדוקטורט במכון ויצמן והמשפחה יצאה להמשך לימודי הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת ייל שבמדינת קוניטיקט שבארה"ב. הם שהו שם 4 שנים. סבתא שלי לימדה בבית הספר היהודי בניו-היבן והייתה סגנית מנהלת המרכז היהודי. באותו זמן היא למדה לתואר שני בייעוץ ולקחה קורס חדשני, נכון לאותה תקופה, של לימודים באמצעות מחשב. כשסבתא שלי חזרה לארץ עם המשפחה הם חזרו לרחובות והיא עבדה כיועצת חינוכית בתיכון דה-שליט.

אחרי שנתיים היא עברה לתיכון קציר ושם יצא לה אפילו להיות היועצת השכבתית של אבא שלי. בשנת 1999 הסבים שלי עברו לגור בגני הדר, ישוב ליד רחובות בה הם גרים עד היום. יש להם בריכת שחיה בחצר וזה מגניב. אני אוהב לשחות שם בשבתות כשחם עם כל בני הדודים והמשפחה.

בשנת 2009 סבתא שלי פרשה ועבדה קצת בייעוץ פרטי. אחר כך פרשה לגמרי ובעיקר התלוותה לסבא שלי לנסיעות לחו"ל לכנסים והרצאות שנתן.

בשנת 2015 גילו לסבתא שלי סרטן מסוג "מילומה-נפוצה". זה סוג של סרטן דם שפוגע במח העצם. זה סרטן שנשאר לכל החיים (כרוני). היא קבלה טיפול ביולגי וגם עברה הקרנות והיום יש לה טיפול תרופתי קבוע. הטיפול והמחלה החלישו אותה, אבל לאחרונה אני חושב שהיא מתחזקת.

במהלך הפרויקט "קשר רב דורי" סבתא שלי חלתה בשפעת ולכן לא הגיעה לכמה מפגשים. היא קיבלה אנטיביוטיקה שהחלישה אותה מאוד. לאחר מספר שבועות, לאחר מכן ראו שמצבה לא משתפר, היא נכנסה לבית חולים.

יום לפני שסבתא שלי נכנסה לבית החולים, ישבתי איתה בגני הדר יחד עם אבא שלי שעזר לנו לנסח יותר טוב את הסיפור וגמרנו אותו. באותו יום סבתא שלי לא הרגישה טוב אבל היה לה חשוב לשבת איתי לכתוב את הסיפור ולנסח אותו כמו שהיא בחרה.

זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי את סבתי. סבתא שלי נפטרה בבית החולים תל השומר בתאריך 25.2.2017.

%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%99

הזוית האישית

יובל: בהתחלה כשסיפרו לנו על התוכנית "קשר רב דורי" מאוד התלהבתי ומאוד רציתי שסבא וסבתא שלי ישתתפו בפרויקט. לאחר שביקשתי מהם הם לא סירבו למרות שהם גרים מאוד רחוק מזכרון יעקב. מאוד נהנתי איתם במפגשים ואני חושב שהם גם נהנו איתי. אני שמח שהם השתתפו איתי בפרויקט הזה ואני מאחל להם רק טוב בהמשך החיים. במהלך הפעילות למדתי על צדדים שלא הכרתי בהם ועל סיפורים שלא הכרתי חלקם מצחיקים וחלקם מעניינים. למדתי מסבתא שלי הרבה מאוד דברים לדוגמא אם לא הצלחתי לנסות שוב עד שאני יצליח ולא להתייאש אף פעם גם עם קשה.

סבתא אני אתגעגע אלייך מאוד. הסיפור הזה הוא לזכרך.

מילון

counter
דלפק

ציטוטים

”יש הרבה כוכבים בשמים, לפעמים זה לא היה אמור להיות והכוכב הבא נכון יותר. “

הקשר הרב דורי