מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מרגלית זינאתי, שומרת הגחלת היהודית בפקיעין העתיקה

מרגלית עם נשיא המדינה פרס
הילה ומרגלית בעבודה יחד.
מרגלית זינאתי, כל השושלת של המשפחה מאז חורבן בית שני ועד היום

קוראים לי מרגלית זינאתי, אני גרה וגם נולדתי בפקיעין העתיקה.
לא רק אני נולדתי בפקיעין, אלא גם כל השושלת של המשפחה מאז חורבן בית שני ועד היום גרו
בפקיעין בגליל המערבי!!! 
 
 תמונה 1
 
כשנולדתי, היו בפקיעין הרבה משפחות יהודיות. רוב האוכלוסיה בפקיעין היו יהודים. לפחות חמישים משפחות!
אך היום, אני, לצערי, היהודיה היחידה בכל הכפר.
 
 אצלנו בכפר לכל מי שהייתה לו אדמה, היה מעבד אותה ועובד בחקלאות.  גם לאבא שלי היה שדה,
בו זרענו חומוס, חיטה ופולים שאותם אני זורעת ומגדלת עד היום. מאז שהייתי ילדה קטנה הייתי עוזרת לאבא
לקצור חיטה, וגם לעשות מסיק זיתים שמהם הכינו שמן.בילדותי הייתי משחקת עם בנות הכפר בחמש אבנים
וקופצת איתם בחבל. לפעמים היינו הולכות להרים לקטוף עשבי בר- למאכל, חסה, שמיר, מרווה וזעתר. 
 
יום אחד באו לבקר את אבי חבריו של אבי- גרשון פרטקין ואריה בן גוריון, הם שאלו אם הם יוכלו לעזור לו במשהו,
והוא ענה להם- "העזרה היחידה שאני צריך, היא שתלמדו את ילדיי עברית". גרשון ואריה שאלו את הנהלת
הקיבוץ אם אפשר להביא לקיבוץ את הילדים של משפחת זינאתי- מרגלית ושאול- כדי ללמדם עברית. הקיבוץ
נענה בשמחה וגם הציע שנערים מהקיבוץ יבואו להתנדב בקציר של המשפחה. 
 
היום אני בת 81, ועדיין ממשיכה ללכת בדרכיו של אבא ולשמור על האדמות, לזרוע חיטה ופולים, לחרוש
אדמות ולעשות מסיק זיתים.  אני מנציחה את מורשת פקיעין במוזיאון מיוחד שנמצא בביתי, בסרט והצגה
על החיים בפקיעין ביחד עם אוריאל השותף שלי להצגות.  כשאנשים לא באים לבקר בבית הכנסת או במוזיאון,
אני הולכת למועדון שנמצא במעלות, שם אני עוזרת לקשישים וגם הנהלת המועדון עוזרת לי- לוקחת אותי
לטיולים יפים, ומעסיקה את כולם בדברים ובפעילוית מעניינות. 
 
זכור לי במיוחד החג האהוב עלי- חג הפסח.  כל המשפחה הייתה מכינה את הבית , מנקה, מכשירה את הכלים ומכינה מצות תוצרת בית.זכור לי גם, שבעיצומו של החג היו באים ערבים ותושבי הכפר מכל העדות לאחל חג שמח.  בסדר עצמו, היינו יושבים על מחצלת מסביב לקערה גדולה מלאה בירקות כמו שאומרים-"הלילה הזה כולו ירקות." לפתע באמצע הסדר היו מגיעים אורחים לאכול בלי הזמנה או הודעה מראש- הבית היה פתוח לכולם!!  יוסף-אבא שלי ז"ל היה אומר דבר שהשאיר בי רושם עז: "כל מי שרעב יבוא ויאכל, כל מי שצמא יבוא וישתה בשנה הבאה בירושלים הבנויה עצמאים בארצנו!!" 

מילון

בית זינאתי
מוזיאון ותיעוד היסטורי של החיים היהודיים בפקיעין.

ציטוטים

”עם ישראל חי והוא יחיה לעולמים!“

”אני מנציחה את מורשת פקיעין במוזיאון מיוחד שנמצא בביתי“

הקשר הרב דורי