מאגר סיפורי מורשת

שמי טובה ואני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי בביה"ס אור תורה סטון בנים בשכונת רמות.

אני מספרת את הסיפור על פציעתו של אחי הצעיר.

שבת סגרירית 1953 ערב פורים אני ילדה כבת ארבע וחצי , ואחי הקטן ילד בן שנתיים וחצי מלווים את אחי הבכור מיכאל בן השש וחצי לבקר נכד של קשישים הגרים במושב. במושב בית מאיר שבהרי ירושלים.

מטרת הפגישה של מיכאל עם הנכד שאול לבדוק את "הדברים העגולים" שמצאו על ההר בסביבות המושב יום לפני. את "המציאות" החביאו במערה סמוך לבית הקשישים. המערה הייתה בנוייה משני מפלסים, במפלס התחתון מיכאל מתעסק עם החפצים ,בודק מה מהם. במפלס העליון שאול היה עסוק במשהו וביקש ממני ,(טובה ואריק אחי הקטן) לצאת מהמערה.

לפתע פתאום בום ענק משהו התפוצץ החפצים העגולים היו רימונים חיים שנשארו בשטח ממלחת העצמאות. ראיתי מלא עשן ומפולת של עפר, וכל השכנים רצו לעבר המערה. זוכרת אני את עצמי רצה כל הדרך, מהמערה שהייתה בכניסה למושב עד לבית הוריי שהיו גרים בסוף המושב. דרך שביל עפר מלאה צמחייה, זו הייתה ריצה של בהלה לספר להוריי שהיה בום ענק וכולנו רצנו בחזרה למעלה. ראיתי את אחי מיכאל מדמם, ספוג כל גופו דם, שוטפים את גופו מתחת לברז ועוטפים אותו בסדינים לבנים ומעלים אותו על משאית של המושב.

תוך כדי נסיעה לכיוון ירושלים הגיע אמבולנס לקראת מיכאל(המשאית) ולקחה אותו לבית החולים. אחי מיכאל התעוור קטוע יד שמאל מהמרפק ומטה. זה קשה לכולם ובטח להורים ניצולי שואה שכבר חוו זוועות שואה שכל משפחתם נכחדה.

טובה ומיכאל לפני הפציעה

לימים  מיכאל שהה בבית חינוך עיוורים בירושלים, סיים שם בית ספר עממי (יסודי) שם למד את כל יסודות הכתיבה והקריאה בבריל, התמצאות בשטח (היה ילד די שובב J) תיכון סיים בבית ספר רגיל סמינר ליפשיץ, למד פסיכולוגיה בבר אילן וסיים תואר בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, עסק במקצוע זה בעיריית הרצליה, בלשכת הרווחה…עד שיצא לפנסיה.

מיכאל התחתן עם אישה שרואה שגם היא עובדת בעבודה סוציאלית  ונולדו להם שני ילדים  בת-כלנית ובן עודד פז (השחקן)

תשע"ו

הזוית האישית

עד היום אני משתדלת לעזור לאנשים עם קשיי ראייה בליווי ועזרה.