מאגר סיפורי מורשת

עליתי לארץ בשנת 1951 בגיל 9. אחרי יומיים במעברה אחי הגדול, שעלה לארץ לפנינו ונישא כאן, הגיע למעברה ולקח אותנו לביתו בשכונת שפירא בתל-אביב. נרשמתי  לבית ספר בלפור ולמדתי שם עד סוף השנה תחילה בכיתה ג'. אחר הוקפצתי ל-ד' כי הייתי טובה בחשבון. בשנת הלימודים החדשה כבר גרנו בבני-ברק. ההתאקלמות שלי בארץ הייתה יחסית קלה כי אבי היה ציוני גדול והקדיש את חייו לשליחת יהדות פרס לארץ וכל השליחים שהגיעו מישראל לפרס התארחו בביתנו ומהם למדנו מעט עברית. כבר מכיתה ה' מילאתי כל מיני תפקידים בכל מיני ועדות בבית הספר כמו מועצת תלמידים וועדת כיתה…  

  

אני הייתי פעילה מאוד בספורט כי הייתי טובה באתלטיקה קלה ובכל מה שקשור בכדור. בכיתה ח' נבחרתי לייצג את אליצור באולימפיאדה  בהדיפת  כדור ברזל. עד היום אני שומרת אצלי על מספר מדליות שבהם זכיתי.

  

התחתנתי בגיל 19 עם בעלי בנימין. מאחר ואנו בני דודים שניים נשארתי עם אותו שם משפחה. נולדו לנו שלוש בנות: נאוה בשנת 1963. דורית בשנת 1965. חגית בשנת 1971. עד שנת 2007 גרנו בבני ברק. אנחנו ושאר אחיי גרנו קרוב לבית הורי ושם היה מקום המפגש המשפחתי. בכל שבת באנו כל אחד עם הסירים ואכלנו כולנו יחד עם הורי. לילדים זו הייתה חוויה מעולה ושיעור חשוב על חשיבות המשפחה בחיינו. עברנו למודיעין בעקבות הילדים נאוה וחגית. חגית נישאה לזוהר שנתיים אחר בואנו למודיעין ועברו לגור בכפר-אדומים. אנו נשארנו במודיעין קרובים למשפחת עזריה שהבת הקטנה שלהם היא יעל המורה שלנו, ואנו נהנים מאוד מן הקרבה הזאת.

 

 

אנחנו מאוד נהנים מהפרויקט המדהים הזה של בית ספר "אופק", מתכנית הקשר הרב דורי, בו התלמידים הצעירים מלמדים אותנו המבוגרים התמצאות ברזי המחשב.

אנו מאחלים לכל העוסקים במלאכה "יישר כח" והרבה בריאות. בתודה ובברכה סבתא של יעל.