מאגר סיפורי מורשת

סיפורו של סבי מתרחש בתקופה בין הכרזת המדינה כ"ט בנובמבר 1947

לבין הכרזתה של המדינה ה' באייר 1948.

 

תקופה זו מאופיינת במפגעים רבים שנעשו על ידי ערבים ביהודים, מכיוון שיתנגדו להקמתה של מדינת ישראל.

באותה תקופה פעלו 3 מחתרות יהודיות: ההגנה, האצ"ל והלח"י. תפקידן היה להגן על כל התושבים בארץ.

באותה תקופה הבריטים שלטו בארץ. סבא רבה שלי ששמו היה אפרים היה פעיל מרכזי באצ"ל ובבעלותו הייתה

לו מסעדה ברחוב "הרצל" בתל אביב, אשר שימשה כמקום מפגש סודי של המחתרת היהודית ששמה האצ"ל.

מקום זה נבחר מכיוון שהייתה מקום יציאה מרחוב אחר (רחוב "נחלת בנימין) שלא נראתה לעיני כל.

 

לאחר התכנסות בכל ערב סבא רבה שלי יצא ונעל את דלתות המסעדה על מנעול ובריח, ונכנס דרך הדלת

הצדדית ויצטרף לפעילותה של המחתרת. סבי שהיה באותה תופה בין 4 נהג לשבת על ברכו של אביו באותן

פגישות של המחתרת, למורת רוחה של סבתא רבא שלי ששמה היה שושנה. "ובזה הסתיימה החברות של סבי, שמריהו, באצ"ל".בעקבות הלשנה לבריטים הם הופיעו באופן מפתיע לפתחה של המסעדה, והחלו לירות על מנת לנטרל את מנעול הכניסה ואחד מין הכדורים פגע ברגלו של סבא רבא שלי אפרים והמשטרה הבריטית הזעיקה

עזרה רפואית. באותה עת כל יתר אנשי המחתרת חמקו מין הדלת הסודית, שהבריטים לא ידעו על קיומה.

 

בגלל פציעתו של סבא אפרים כל תשומת הלב הוסבה אליו ובזכות זאת כל שאר אנשי המחתרת הצליחו לחמוק

וניצלו ממאסר או מעונש חמור יותר.למחרת הגיעו קצינים בחירים והתנצלו בפני סבא רבא שלי אפרים .

מאוחר יותר הסתבר שהפגיעה ברגלו של סבא אפרים הייתה מאוד מסובכת והוא נזקק לטיפול ממושך שנמשך הרבה מאוד שנים לאחר מיכן. כל האירועים הללו התרחשו לפני קום המדינה, לאחר שבאו"ם החליטו בהצבעה

לאשר את הקמת המדינה היהודית, החלה המלחמה האמתית עם כל צבאות ערב השכנות לנו. שנקראה מלחמת העצמאות שנמשכה תקופה ארוכה מאוד. לצערנו הרב נמשכה גם שסבי שמריהו התגייס לצבא ושירת בחיל הים.

 

לאחר שחרורו משירות סדיר הצטרף סבי שמריהו לשירות המילואים, והשתתף במלחמת ששת הימים.

לאחר שסבי השתחרר ממלחמת ששת הימים, סבי שמריהו הכיר את רוחמה קליינר (סבתי!!!) ובשנת 1968

הם נישאו בתל אביב. שנה לאחר מיכן נולדה דודתי קרן וכעבור שנתיים נולד אבי עמית. כשאבי היה תינוק בן 4

חודשים פרצה מלחמת יום כיפור וסבא שמריהו גויס ושירת תקופה של 9 חודשים. לאחר  שיחרורו חזר סבי

לביתו וחיכה לו שם תינוק גדול.באותה תקופה גרו סבי, סבתי, אבי ודודתי ברמת גן ולאחר תקופה של 7 שנים

עברו להרצליה וכעבור 7 שנים עברו לרעננה וסבי וסבתי גרים שם עד עצם היום הזה.

 

אבי ודודתי התחנכו ברעננה וכשאבי סיים את לימודיו בתיכון רעננה,התגייס אבי לצבא הגנה לישראל,ושירת

בשריון ושם חברו הטוב (שחר שבק) הכיר לו בחורה בשם רונית "לימים אמי" ובזכותם אני ואחותי אילי קימות,

ואנו גרים בקדימה עד עצם היום הזה.

 

אנו מאוד גאים ברעיון על החשיבה להעלות את מורשת הקשר הרב דורי, בצורה כל כך מוחשית על ידי

סבא רבא שלי, מסופר על ידי סבי.