מאגר סיפורי מורשת

בהיותי בת שש, שבועיים לפני העלייה לכיתה א' אימי נכנסה ללידה בהיותה בת 32. בעיצומה של הלידה נפטרה בעקבות סיבוכים. הבשורה הייתה נוראה, חוסר אונים מוחלט, ומה יהיה הלאה????  הארוע התרחש ביום שישי, ערב חג השבועות, ולכן ההלוויה הייתה קצרה מאוד, וכשחזרתי לבית הוא היה שומם וריק. בתור ילדה לא ידעתי מה המשמעות לכך שאמרו שאמא מתה, שהיא איננה.

העלייה לישראל

בעקבות המקרה, אני ואחיי חיכינו שנגדל, כדי לעלות לארץ, כיון שאבא הקים בית אחר, והיה בינינו קשר, אך לא היה מורגש. לאחר 12 שנים, כשהגעתי לגיל 18, הייתה לי הזכות לעלות לארץ ישראל בלי אישור של המשפחה. כמובן שאחיי עלו לפני לישראל. התקשרתי לאחי הגדול והודעתי לו שאני אגיע לישראל בתאריך 7/11/68.

 מלכה ואחיה 

עליתי למטוס לבדי. אחי היה אמור לפגוש אותי בשדה התעופה. נחתתי ולא ראיתי אותו, חיפשתי ולא מצאתיו. הייתי חסרת אונים, ולא ידעתי איך להתמצא שם, מפני שלא ידעתי את השפה. טלפונים לא היו אז ולא יכולתי להתקשר ולדעת מה הסיבה שלא הגיע.

אנשי העלייה של הסוכנות, התעניינו לדעת מה קורה איתי מפני שראו שהייתי לבד וחיפשתי, והשיגו לי מונית. הייתה לי הכתובת של אחי. הוא עבד בבית החולים באשקלון והמונית הביאה אותי עד לביתו. צילצלתי בדלת, גיסתי פתחה את הדלת והייתה המומה כשראתה אותי ולא הבינה איך הגעתי. השמחה הייתה גדולה, שמחתי לראות את אחי והוא שמח לראותני.

התחלתי להתעניין בשפה העברית כדי שתוכל להיות לי תקשורת בארץ עם כל אדם. אחרי מספר ימים נרשמתי לאולפן ללמוד את השפה העברית. חמישה חודשים הייתי באולפן בפלמחים, גם שם הייתי לבד.

סיימתי את האולפן וחזרתי לאחי לעבוד וללמוד. במקום העבודה שלי הכרתי את בעלי לעתיד. בזכות האל תוך שנה הקמתי בית בארץ שכל כך רציתי. לאחר מספר שנים נולדו לנו שלושה ילדים נפלאים, תודה לאל.

הזוית האישית

האושר חזר לחיי לאחר מספר שנים שנולדו לנו הנכדים המתוקים. אני תמיד זמינה בכל רגע לנכדים המקסימים שלי. את אהבת האם שלא הרגשתי כילדה אני מעניקה למשפחתי היקרה וחיה איתם באהבה רבה, ללא גבולות.