מאגר סיפורי מורשת

נולדתי באפריל שנת 1939 בוורשה שבפולין.

מלחמת העולם השנייה התחילה בספטמבר 1939. נשארנו בוורשה עד תחילת נובמבר, כאשר נמשכו ההפצצות אמא החליטה כמעט ברגע האחרון לקחת רכבת למזרח פולין, לעיר בריסקלטופסק, יום לפני שהגשר של הרכבת התפוצץ. הצלחנו להגיע לבריסקלטופסק שהיה בשלטון של רוסיה. נשארנו שם כמה שבועות עד שהשלטון של רוסיה החליט לשלוח את כל הפולנים יהודים לסיביר בגלל השמועה שהם היו מרגלים.

אני, אמא ואבא שגם היה אתנו הואשמנו בתור מרגלים ושלחו אותנו למחנות עבודה בסיביר ואני הייתי בת 9 חודשים. אמא ואני שרדנו בסיביר אבל הרגו את אבא שלי שמואל. נשארנו ברוסיה עד שנת 1946 וחזרנו לפולין. אמא שלי התחתנה פעם שנייה עם מנהל של בית ספר יהודי. הוא הקים את בית הספר היהודי אחרי המלחמה בעיר וואלבשיך בפולין.

בשנת 1948 הייתה לנו אפשרות לעבור לגור באנגליה, בעיר מנצ'סטר והמשפחה כולה עברה. אני המשכתי ללמוד באנגליה ואחר כך עבדתי. בשנת 1960 התחתנתי עם ברנרד ווסטון, שם נולדו לי שתי בנות סוזן ומישל. גרנו במנצ'סטר שבאנגליה עד שנת 1973 ואז  החלטנו לעלות לארץ. עלינו לישראל ועברנו לבאר שבע.

כשעלינו לישראל הבנות שלנו היו בנות 9 ו- 6. הן עברו ללמוד בבית ספר ואני ובעלי ברנרד עבדנו. הוא  עבד כמהנדס ואני במשרדיי ברום  של ים המלח. בעלי ברנרד היה חולה מאוד ולבסוף נפטר בשנת 1976, אני המשכתי לעבוד ולגור בבאר שבע.

בשנת 1979 התחתנתי עם אברהם לזר והמשכנו לגור בבאר שבע, עד שנת 1989 ואז עברנו לתל אביב. בשנת 1999, שוב עשינו שינוי ועברנו לגור ביסוד המעלה, שם אני עדיין גרה כבר 18 שנה, זה הזמן הכי ארוך שנשארתי במקום אחד בבית אחד.

היום אני אוהבת לצייר ולהיות עסוקה עם נכדים, עם משפחה ובחוגים.

הזוית האישית

אורי: היה לי מאוד כיף, התחברתי לסבתא שלי יותר וכל מי שיכול אני ממליץ לו  מאוד להצטרף לתוכנית הקשר הרב דורי.