מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסורות משפחתיות

מסורות שונות שישתמרו במשפחה

סיפור עלייה
 
נולדתי בפרס אירן בעיר שושן הבירה ,המדן בשנת 1951 אבי החליט לעלות לארץ ישראל, כי נשאר בלי פרנסה .
הרסו את השטח של החנויות וסללו כבישים ,לכן אבי החליט לעלות לארץ ישראל.
משושן הבירה עברנו לטהרן, אחרי כמה ימים יצאנו לדרך, בחודש אפריל בעונת האביב הגענו  לטורקיה .
הדרך הייתה מאוד קשה, נסענו ברכבות במשאיות במזג אוויר סוער וקר . ישנו בכל מיני אכסניות
לאחר שבועיים הגענו לטורקיה. אנשי הסוכנות היהודית קיבלו אותנו בטורקיה בעיר איסטנבול.גרנו בתוך בית כנסת שלא היה בשימוש, הצטרפו אלינו עוד משפחות מכורדיסטן  ואנשי הסוכנות טיפלו בנו דאגו לנו לאוכל וכלכלה.
אבי היה דובר טורקית כי שרת בצבא בטורקי. דבר שקצת הקל על הקליטה שלנו בטורקיה.
לאחר שבועיים עלינו לאוניית מסע. היינו בתוך האנייה ארבע ימים ולילות בתנאים קשים עד שהגענו לחיפה  בלילה.
למחרת בבוקר קיבלו אותנו  אנשי הסוכנות היהודית ,ירדנו מהאנייה וישר קיבלנו טיפול חיטוי בכל הגוף
בחומר די די טי  כדי שלא יהיו מחלות וכינים. לאחר מכן עברנו לשער עלייה שם נשארנו תקופה של שבועיים שלושה. גרנו באוהלים גדולים עם כמה משפחות ביחד. לאחר תקופה מסוימת  פיזרו אותנו למקומות שונים בארץ, נתנו למשפחות לבחור, כל משפחה בחרה באזור הרצוי האפשרי.
אבא שלי בחר לעבור לירושלים. בירושלים היו לנו שני דודים וותיקים שכבר היו יחסית מסודרים בירושלים.
הגענו לירושלים, קנינו דירת  שני חדרים בשכונת מוסררה מול חומות העיר העתיקה.
התחלנו ללמוד אני למדתי בבית ספר בית יעקב, שאר האחים שלי עברו ללמוד  בבית ספר דורש ציון. ולאט לאט התקדמנו תודה לאל היום כולנו מסודרים ותודה לאל שהגענו לארץ ישראל .
 
בחג פורים סבתא שלי מצד אמא הייתה מזמינה את כל הנכדים לפני פורים, מכינה בצק מחלקת לכל הנכדים והיינו מכינים לא אוזני המן אלא את הדמות של המן כמו פסל קטן לכל ילד. בחצר היה תנור מחמר, שימש אותה לכל השנה וגם בפורים כמובן. ואופים את העוגיות בצורת המן ובנוסף היה גם מנהג צובעים את הביצים הקשות, וערב פורים היינו הולכים כל המשפחה לבית הכנסת, כמובן עם סבתא וחוזרים לארוחת חג אצל סבתא. למחרת בבוקר היינו אוכלים את המן עם הביצים הקשות שצבענו.ממשיכים לחגוג את חג הפורים במשך היום. כמובן אחרי מותה של סבתא ההורים המשיכו את המסורת אבל בלי תנור אלה תנור במטבח. והיום כמובן אני ממשיכה את המסורת מזמינה את כל ילדי ונכדי ונינותיי בכל ערב פורים, עם הנכדים מכינים משלוחי מנות לכל משפחה ובנוסף להכין מעטפות לכל ילד בנפרד דמי פורים, ושמחה וששון בבית.        
 
סיפורו של חפץ
קוראים לי מרים על שם של סבתא שלי מצד אבא לצערי לא זכיתי לראות אותה. והסבתא מצד אמא כן זכיתי לראות סבתא עם חוכמת חיים אשת חייל ולמדתי ממנה הרבה דברים.את התכשיט הזהב הראשון קבלתי מסבתא שלי רבקה מצד אמא עגילים מזהב מטבע ועליו דמות של מלךוהיא קבלה את העגילים מאמא שלה כלומר מסבתא רבה שלי.

מילון

המדן
עיר באירן

ציטוטים

”הדרך הייתה מאוד קשה, נסענו ברכבות במשאיות במזג אוויר סוער “

הקשר הרב דורי