ממחנה העקורים לארץ
היו רבים שגוייסו ולא דברו עברית ולא הבינו הפקודות
שמי משה צביבך. עליתי ארצה ממחנה עקורים בשנת
1948
הפליטים היהודים שהתקבצו בארצות אירופה היו חסרי בית ולרוב גם כל רכושם נגזל בשואה. הקימו למענם מחנות מיוחדים, מחנות העקורים. שם חיו בצפיפות גדולה. ארגונים יהודיים, בעיקר הג'וינט, עזרו לשוכני המחנות והפעילו תוכניות הכשרה מקצועית כדי לעזור להם לשקם את עצמם ולרכוש תעסוקה. כמו כן התארגנו במחנות בתי ספר, ישיבות, תיאטרונים ותנועות נוער והוצאו לאור עיתונים. גם הפעילות המפלגתית התעוררה מחדש.
חלק גדול מיושבי מחנות העקורים והיהודים שנותרו באירופה הביעו את רצונם לעלות לישראל, אך שלטון המנדט המנדט הבריטי הטיל הגבלות על היקף עליית היהודים לארץ והתאמץ לעצור אוניות מעפילים שניסו להביא פליטים יהודים ארצה חרף האיסור. הבריטים ניסו למנוע את ההעפלה בדרכים שונות: הם אסרו על פליטים יהודים להיכנס לאזור הכיבוש הבריטי בגרמניה, הפעילו לחץ פוליטי על מדינות שונות כדי שימנעו הפלגת ספינות מתחומן ונקטו באמצעים שונים כדי לעצור את אניות המעפילים שהגיעו לארץ ישראל. מאוגוסט 1946 העבירה ממשלת בריטניה את המעפילים המגיעים לארץ ישראל אל האי קפריסין, שהיה גם הוא תחת שלטון בריטי, והושיבה אותם במחנות מעצר באי. שוכני המחנות עלו לארץ ישראל על פי מכסות עלייה (סרטיפיקטים) שהסוכנות היהודית העמידה לרשותם.
( מתוך ויקיפדיה)
מייד עם עלייתי לארץ ממחנה העקורים, גויסתי לצה"ל ולחמתי
בלטרון. למזלי, כבר ידעתי עברית, ולכן קליטתי היתה קלה יותר, והבנתי את הפקודות שניתנו על ידי המ"פ
(מפקד פלוגה).
היו רבים שגוייסו ולא דברו עברית ולא הבינו הפקודות, הקושי שלהם היה רב והיו טעויות שעלו
בחיי אדם. היו מקרים שחיילים שנפגעו מאש האויב. חברים רבים נהרגו בתקופה זו.
אחרי מלחמת העצמאות התחלתי לעבוד בבית
חרושת לרהיטים "עונג" ב"בני ברק".
מאוחר יותר המשכתי לעבוד
בביה"ח ביפו "צהלון". בשנת 1980
עברנו, כל העובדים לבית-החולים
"וולפסון" חולון.
שם עבדתי עד
1997 עד לפרישתי לגמלאות.
תודתי לתכנית הקשר הרב דורי בה לקחתי חלק בביה"ס הגפן ברמת גן ( תשס"ח)
מילון
מחנה העקוריםשארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. ניצולי השואה בשנים הראשונות לאחר סיום המלחמה, שוכנו במחנות העקורים.
ציטוטים
”למזלי, כבר ידעתי עברית, ולכן קליטתי היתה קלה יותר“