מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מלחמת העצמאות שלי

שרה ובניה
שרה ויהושע בטקס החופה
סיפור על החיים בירושלים עם קום המדינה ועל השירות הצבאי.

שמי שרה שפירא. רציתי לספר לכם על השירות הצבאי שלי בצה"ל בשנת 1948 (קום המדינה). הצטרפתי למחנה שנלר וביקשתי להתגייס. הוצבתי לחיל הקשר,  נשלחתי לקבל מדים. מאחר שלא היה צבא מסודר, לא עברתי אימונים ונשלחתי ישר לעבודה. התחלנו לעבוד במקלט של הדואר המרכזי, למדנו תוך כדי עבודה להפעיל מרכזיות  אל-חוטיות ומורס. עבדנו ללא שעות רגילות, היו מספר מיטות. אחד ישן וכאשר קם, אחר לקח את מקומו. קראנו לזה "המיטה החמה".
 תמונה 1
 
 תמונה 2
 
כאשר כבשו את שכונת "קטמון"  המשכנו לעבוד במקלט של הדואר ומגורים בטלביה. קיבלנו שני בנינים אחד לבנות ואחד לבנים. ירושלים הייתה במצור ערבים הקיפו אותנו. לא הייתה אפשרות להכניס או להוציא דבר, הייתה מלחמה קשה בשער הגיא שאז קראו לזה באב-אל-וואד. איבדנו שני חברים ושמם שרגא, ועמנואל ז"ל.
היו מתנדבים שניסו להעביר אוכל במשאיות מתל אביב לירושלים מכיוון שהיה מצור על ירושלים. לדאבוננו נהרגו חיילים.
 
היום לכל אורך שער הגיא רואים את כלי הרכב השרופים למען לא נשכח.
תמונה 3
 
שירתי בחיל הקשר בצבא שנתיים וחצי  בירושלים. ב1950 שוחררתי. מאחר שהיה לי חבר חמש שנים, החלטנו להתחתן. באותו זמן קראו לי למילואים ולכן חיתן אותנו רב צבאי. החתונה הייתה בבית הורי בקטמון. הורי קיבלו את הבית בקטמון מאחר שביתנו בשייח ג'ראח פוצץ על ידי הערבים. בחתונה היו משפחה מצומצמת וחברים מחיל הקשר, המשפחה שלי ושל בעלי. הכנו הכל לבד מאחר ולא ניתן היה להשיג מצרכים באותה תקופה.
ב13 בינואר 1952 נולדה בתנו הבכורה גיליה בבית חולים אביחיל בירושלים. זה היה חורף קשה. בית החולים לא היה מסודר. בית התינוקות היה באגף אחר וראיתי את התינוקת רק לאחר יומיים.
 
המצב היה מאוד קשה. הוכרז על צנע וקיבלנו תלושים למזון ואף תלושים לחיתולים. גרנו עם ההורים כי לא הייתה לנו אפשרות לשכור דירה. ב12 אוגוסט 1958 נולדה אודליה. המצב הכלכלי במדינה השתנה  לטובה. גרנו בקטמון עד שנת 1963 ועברנו לגור בשכונת רחביה ברחוב קרן היסוד. ב2015 עברנו לגור בבית מוגן בית ולב.
 
אני רוצה להודות לילדים המקסימים בניהו וישראל על העזרה לכתוב את סיפור חיי.   
 
                                                                 שרה וישראל
 
תמונה 4
 
העשרה
קטמון: "קטמון (או גונן בשמה העברי הרשמי) היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים. בקרב ירושלמים מקובל גם לכנותה קטמון הישנה, להבדילה מרצף שכונות הלוויין שלה "הקטמונים" (או "גוננים" – גונן א'-ט') שנבנו בשנות ה-50 מדרום-מערב לקטמון כשיכונים לעולים חדשים. השם "קטמון הישנה" נועד לייחד את שכונת קטמון המקורית וההיסטורית, אשר בתיה הראשונים הוקמו סמוך למנזר סן סימון, ונבדלת מן "הקטמונים" גאוגרפית, היסטורית, אדריכלית וסוציו-אקונומית. מנזר סן סימון תוחם את השכונה ממערב, מצפון לה טלביה וקריית שמואל, ממזרח המושבה היוונית והמושבה הגרמנית ומדרום ודרום מערב שכונת גוננים או קטמונים. שני הרחובות המרכזיים בה הם רחוב רחל אמנו המחבר אותה עם רחוב עמק רפאים ורחוב כובשי קטמון המחבר אותה אל רחוב הפלמ"ח שבצפון.
 
תשע"ו

מילון

צנע
כדי להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה הונהג ב-1949 משטר "צנע", שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד, וריהוט לכל אזרח.

קטמון
קטמון (או גונן בשמה העברי הרשמי) היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים. בקרב ירושלמים מקובל גם לכנותה קטמון הישנה, להבדילה מרצף שכונות הלוויין שלה "הקטמונים" (או "גוננים" - גונן א'-ט') שנבנו בשנות ה-50 מדרום-מערב לקטמון כשיכונים לעולים חדשים. השם "קטמון הישנה" נועד לייחד את שכונת קטמון המקורית וההיסטורית, אשר בתיה הראשונים הוקמו סמוך למנזר סן סימון, ונבדלת מן "הקטמונים" גאוגרפית, היסטורית, אדריכלית וסוציו-אקונומית. מנזר סן סימון תוחם את השכונה ממערב, מצפון לה טלביה וקריית שמואל, ממזרח המושבה היוונית והמושבה הגרמנית ומדרום ודרום מערב שכונת גוננים או קטמונים. שני הרחובות המרכזיים בה הם רחוב רחל אמנו המחבר אותה עם רחוב עמק רפאים ורחוב כובשי קטמון המחבר אותה אל רחוב הפלמ"ח שבצפון.

ציטוטים

”עבדנו ללא שעות רגילות, היו מספר מיטות, אחד ישן וכאשר קם, אחר לקח את מקומו“

הקשר הרב דורי