מלוב למחנות העולים בארץ
שמי ויקטור אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספר עתיד עם התלמידה שירז והמורה המלווה רחל.
נולדתי בטריפולי שבלוב ומשם גם עליתי לארץ. עליתי מלוב שבטריפולי בהפלגה באנייה. אני זוכר שהגענו לחייפה, הורידו אותנו בשער העלייה מחנה העולים שהיה ליד חייפה. אחרי תקופה שם, אחר כך הביאו אותנו לבית עולים בבאר יעקב. בא חבר שלי אמר לי ויקטור אתה רוצה לעבוד ? אמרתי לו כן ואז הוא לקח אותי לחיפה לנקות אוניות של צבא ישראל לנקות בוילרים עובדים כל השבוע כל יום שישי היו נותנים לנו כסף ואז חוזרים לבאר יעקב חוזרים לעבודה במוצאי שבת כדי לא להפסיד יום והלאה כל השבוע חוזרים לבאר יעקב
הייתי משאיר את הכסף אצל אחותי פתאום באו ההורים שלי אמא אבא ואחיות שמו אותם בפרדס בית ליד התחלתי לפרנס אותם כי בית עולים לא נתנו להם לאכול כמו שצריך קצת לחם ומרגרינה קצת תה וקצת זיתים והתחלתי לעבוד בפרדסים שמה אחר כך באתי לרמת גן קניתי צריף התחלתי לעבוד בבניין נשבר לי יד בגלל שנפלתי מהסולם התחתנתי קיבלתי פיצוים וקניתי בית ברחוב הרא"ה ברמת גן התחלתי לעבוד
העשרה
שער העלייה: "שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס", בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה". ויקיפדיה
תשע"ה
מילון
שער העלייהשער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס", בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה.
ציטוטים
”התחלתי לפרנס את ההורים שלי כי בבית העולים לא נתנו להם לאכול“