מאגר סיפורי מורשת

סבתי שוקריה בן שלמה (שם נעורים כהן) נולדה בכורדיסטאן בשנת 1942, גרה בכפר זנגנן,

למשפחתה הייתה חנות בדים קטנה והם נחשבו למשפחה יהודית מיוחסת בשל היותם כהנים. בביתה היה חדר גדול ששימש בית כנסת וכל המשפחות היהודיות באיזור באו כל יום להתפלל שם שלוש תפילות. הקהילה היהודית בכפרים ציירה את הארץ כארץ מלאה בשפע ופעם בחודשיים היו מביאים להם שליחים מארץ פירות, והם היו מחזיקים ומריחים אותו לפחות שבועיים עד שהיו אוכלים אותו.

סבתי ומשפחתה זכו לעלות לארץ בשנת 1951 כאשר הייתה בת 9 במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה".

מבצע עזרא ונחמיה

"מבצע עזרא ונחמיה, שנקרא גם מבצע בבל או מבצע עלי בבא, הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לארץ במהלך שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילתה של תקופת בית שני. בתחילה, אסר החוק העיראקי על יציאת יהודים מהמדינה, אך למרות העונשים הכבדים שאיימו עליהם, הצליחו יהודים רבים לצאת מעיראק ולעלות לישראל, בעיקר דרך פרס השכנה. המבצע החל באפריל 1950, לאחר שממשלת עיראק הסכימה להתיר את יציאתם של היהודים מתחומה, והוא אורגן ובוצע על ידי ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט". (ויקיפדיה).

הם עלו במטוס ובטיסה הסכימו לכל אדם להעלות רק שקית קטנה עם בגדים, ולמרות שהיה להם עושר רב הם הסכימו לוותר על כל העושר הזה בשביל לעלות לארץ ישראל.

כל שלוש שעות נחתה טיסה מעיראק בלוד 1.5.1951 – ויקיפדיה

היא למדה מס' שנים בבית ספר ולאחר בכן עבדה בחקלאות. שסבתי עלתה לארץ היא ומשפחה הגיעו לעמק בית שאן ושם הקימו את מושב רחוב (פרוונה). שהם הגיעו למקום לא היה שם כלום, רק חול וקוצים ואחרי כמה זמן הם הצליחו לבנות צריפי עץ ורק אחרי שנתיים הם בנו בתים רגילים. בגיל 19 סבתי נישאה לסבי ונולדו להם שישה ילדים.

הזוית האישית

שלי רביבו מתעדת את סיפור עלייתה של סבתא שוקריה במבצע עזרא ונחמיה לישראל.