מאגר סיפורי מורשת

סבתא תמר שפרשטיין מספרת לעמית:

כשהייתי ילדה, גרנו בבית קטן בפרדס כץ מוקף פרדסים. בחצר הבית הייתה בריכת בטון שהיינו משתכשכים בה בקיץ, ובמשך כל השנה הכובסת הייתה משתמשת בה לכביסה.

כובסת: זה מקצוע שעבר מן העולם. משפחה שיכלה להרשות לעצמה הייתה משכירה את שירותיה של הכובסת. זו הייתה מגיעה מדי פעם וכובסת את הכביסה שהייתה קשה לכיבוס, כביסת הסדינים והצפיות הגדולות של שמיכות הפוך.

בכל יום שני הכובסת הייתה מגיעה לביתנו שבפרדס כץ. היא הייתה משפשפת את הכביסה על לוח ברזל מגולוון עם פסים, אח"כ היו מרתיחים מים על פרימוס (פרימוס: מיכל שדומה לגזייה, הפועל על נפט שאיתו היו מרתיחים מים לכביסה) בתוך דודים גדולים. היו לוקחים סבון מרובע גדול 10*10 ס"מ ומגרדים אותו לפתיתים לתוך הדוד. שמים את הכביסה במים הרותחים ומרתיחים כחצי שעה, מכבים את האש ומוציאים עם מקל את הסדינים והמגבות לתוך הבריכה עם המים הקרים ומערבבים עד שיוצא הסבון. אח"כ הייתה הכובסת תולה את הבגדים על החבל המתוח בבוסתן. בגדים עדינים (לא סדינים ומגבות) לא היו מרתיחים על פרימוס אלא רק משפשפים ושוטפים. בימים אלו לא היו הרבה בגדים לכל אחד – היו מחליפים בגדים תחתוניים כל יום, אבל את בגדי בית-הספר רק פעם- פעמיים בשבוע.

כובסת ביום כביסה – ( אתר נוסטליה)

מכונת הכביסה

כשהייתי בת 10 קנו הורי מכונת כביסה  – הם היו בין הראשונים שהייתה להם מכונת כביסה. באותם ימים מכונת  הכביסה לא סחטה את הבגדים כמו היום, ומעליה שמו מכשיר חשמלי הבנוי משני גלילים שהיו מעבירים ביניהם את הכביסה והם היו סוחטים אותם. הכובסת כל כך נעלבה וכעסה שמחליפים אותה במכונה, שאני זוכרת את ההעלבן שלה עד היום.

מכונת הכביסה מאוד הקלה על אמא שלי, שניהלה את המכולת ואת הבית וגידלה את אחי הקטן בלול בתוך המכולת בין שקי האורז. זה ממש שיחרר אותה – כך היא לא הייתה תלויה באף אחד.

הזוית האישית

סבתא תמר שפרשטיין מספרת לנכדה עמית  סיפור משעשע על החלפת הכובסת במכוננת הכביסה.