מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתאריך 19.6.42 בטריפולי שבלוב בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הורי וסבי וסבתי ברחו לכפר קטן שנקרא עמרוס ליד טריפולי ושם נולדתי.

הם ברחו מפחד ההפגזות מהים כאשר הבית היה במקום אסטרטגי ליד הנמל הראשי של טריפולי ברחוב אל זאודמני. הבית נפגע כנראה מהבריטים כולל שורה של חנויות (שלושה). הבית נבנה מחדש לאחר המלחמה ושופץ (לא גרנו שם) מחשש לפגיעה על ידי הערבים (משפחתי הייתה המשפחה היהודית היחידה ברחוב זה).

אחרי שלוש שנים עברו לגטו היהודי בטריפולי. בגטו למדנו בבית ספר יהודי איטלקי עברית ואיטלקית. סבי השני מצד אימי הוא עבר לבנגאזי שנתיים לפני המלחמה (מלחמת העולם השנייה). בשנת 1941 הועברו כל יהודי בנגאזי למחנה השמדה שנקרא זאדו שנמצא בגבול טוניס עם משפחתו. שם רצחו אותו (איטלקים גרמנים) נשארו במחנה בזאדו עד אמצע 1943.

בתאריך 13.11.1951 עלינו ארצה באנייה האחרונה כי סבי וסבתי היו מבוגרים מידי והסוכנות סירבה לעלות אותם לארץ (אביו של סבי שאני קרוי על שמו עלה לארץ בשנת 1911).

לאחר קליטה בשער העלייה (בערך חודשיים) עברנו למושב שנקרא אז זנגריה ב' (היום נקרא אליפלט). גרנו שם במשך שנה וחצי. לא היה חשמל, לא מים זורמים ולא חקלאות. ההורים החליטו לעזוב אחרי שנה וחצי ומאז אנחנו גרים בקסטינה היום זו קריית מלאכי.  בקריית מלאכי גרנו בצריף שלושים וששה מטרים ללא חשמל. עד שנת 1968 בצריף גידלנו עיזים כבשים עופות ירקות בכל השטח שהיה ברשותנו.

בקריית מלאכי למדתי עד כיתה ח' בבית ספר האחים (היום נקרא אחוות  אחים). בשנת 1957 סיימתי כיתה ח' ולמדתי באורט אשקלון עד כיתה י' (בית ספר זה היה דו שנתי). בשנת 1959 המשכתי ללמוד בבית ספר טכני של חיל האוויר בחיפה במגמת מכונאי מטוסים. שירתתי בחיל האוויר כטכנאי מטוסים בחצור בטייסת 101 במיראזים. השתחררתי מחיל האוויר בשנת 1975.

נישאתי לפאני אשתי בשנת 1971. נולדו לנו 3 בנים ובת אחת. כולם למדו בקריית מלאכי בבית ספר האחים (כמו שאני למדתי). כולם למדו בתיכון בקריית מלאכי. כולם קצינים בצה"ל וכולם סיימו אוניברסיטה. גרים בכפר ורבורג, ברמת גן, בעוזה ובגבעתיים.

סבא אברהם הסנדק בברית של אור

הזוית האישית

אור כחלון מביא את סיפורו של סבא אברהם.