מאגר סיפורי מורשת

סבא נחמיה הוא סבא שלי מצד אמי אפרת. סבא נולד בתאריך 24.9.1944 בשכונת נחליאל בחדרה. הוריו של סבא עלו מתימן בשנת 1943. בשנת 1945 עברה משפחתו של סבא לשכונת יצחק בחדרה ומאז הוא מתגורר שם.

סבא התחתן עם סבתא רותי שגם היא גרה עם משפחתה בשכונת יצחק. הילדות של סבא בשכונה הייתה ילדות נפלאה, לדבריו. היא הייתה ילדות של טבע. מסביב לשכונה היו דיונות של חול, שיחים, עצים רבים, כלניות, נרקיסים ורקפות. בשטח הגדול הזה שסבב את השכונה בעיקר מצפון לה, חיו גם בעלי חיים רבים כגון: שועלים, תנים, ארנבות, לטאות, נחשים וזוחלים שונים. את יללות התנים שמעו בשכונה לקראת הערב, והשועלים היו מבקרים באופן קבוע בחצרות הבתים כדי להשיג מזון.

בכל בית היה לול תרנגולות, עיזים, ולפעמים גם פרות, חמורים וסוסים. לא היו בשכונה כבישים, ולא מדרכות ואוטובוס הגיע רק פעם ביום. המשפחות שגרו בשכונה היו משפחות דלות אמצעים אבל הילדות הייתה מאושרת.

סבא זוכר שבהיותו ילד קטן מאוד נורו יריות על השכונה מכיוון כפר ערבי קטן שהיה ממערב לשכונה היכן שהיום עובר כביש החוף מעל בית חולים הלל יפה. המרחק מהשכונה לים לא היה גדול והם היו הולכים ברגל להתרחץ בים כ 40 דקות הליכה. בדרך לים היו עצי תאנה, חרובים, ענבים וסברס. פירות אלה היו קוטפים ומביאים הביתה.

בשכונה היו בהתחלה רק שתי כיתות לימוד והיתר למדו בבית ספר "תחכמוני" בחדרה. מצפון לשכונה ליד שכונת חפציבה זרם נחל חדרה אשר באותה תקופה היו בו דגים וסבא עם חברים היו באים לדוג בעיקר בשפך הנחל לים.

סבא אומר שזאת הייתה התקופה המאושרת בחייו. לא היו טלויזיות, מחשבים, פלאפונים, אופניים ודברים נוספים שהיום קיימים אבל הייתה חברות קרובה בין כל הילדים, וגם בין המשפחות. אידיליה זו נגדעה במלחמת יום כיפור בשנת 1973.

במלחמה זו נהרג בקרבות ברמת הגולן חברו הטוב ביותר של סבא, אחיהוד מדר ז"ל שהוא גם בן דודה של סבתא רותי. סבא ואחיהוד היו חברים מילדות ולאורך כל השנים בילו ביחד ועשו דברים משותפים, בעיקר לאור העובדה שאחיהוד התגורר באותה שכונה של סבא.

אחיהוד התגייס לצבא לצנחנים ושירת בסיירת מטכ"ל, בצוות המצומצם של אהוד ברק. ביחד היו שותפים למבצעים שרובם ככולם עלומים ולא פורסמו וגם לא יפורסמו עוד הרבה מאוד שנים. אחיהוד השאיר אחריו אישה ושני ילדים, הגר ונמרוד שהיה בן חודשיים כשאביו נהרג באוקטובר 1973. הגר היתה בת שנה וחצי. לא היה מאושר מאחיהוד כשנולדו לו הילדים והוא היה גאה בהם עד מאוד. הקשר עם סבא היה הדוק מאוד וסבא ראה בו כמו אח.

סבא מעולם לא שאל את אחיהוד היכן הוא משרת בצבא כי הוא הבין שהוא משרת ביחידה סודית שהמבצעים בה הם סודיים. רק פעם אחת סבא בטעות ראה בכיס של אחיהוד שטרות כסף של מדינה ערבית ומכאן הבין באיזו ארץ פעל. נפילתו בקרב ברמת הגולן היתה טראומה קשה לסבא ושנים לקח לו להתגבר עליה.

המקטרת של אחיהוד

חוץ מהזכרונות הרבים שנשארו לסבא, נשאר לו חפץ קטן אחד שאחיהוד הביא לו כשנסע לטיול בחו"ל – מקטרת קטנה. סבא מעשן בה פעמיים בשנה – ביום הזכרון לחיילי צה"ל וביום נפילתו של אחיהוד בט"ז בתשרי בכל שנה. על המקטרת שומר סבא מכל משמר.

סבא בקשר הדוק עם אלמנתו וילדיו של אחיהוד עד היום. יהי זכרו של אחיהוד מבורך לעד.

הזוית האישית

הנכד אדם דייויס: תכנית הקשר הרב דורי, נתנה לי הזדמנות להכיר את סבא שלי טוב יותר וגם לבלות איתו זמן איכות ביחד. אני רוצה לאחל לסבא שלי הרבה בריאות ושימשיך להיות הסבא הכי טוב בעולם.

סבא נחמיה להב : אני הכרתי ילד מקסים, מאוד מאוד אינטליגנטי וסקרן אשר בכל רגע רצה לדעת יותר ויותר על ההיסטוריה שלי ושל סבתא רותי ועל השכונה שבה גדלתי, בעיקר על הבילויים שלנו, המשחקים שלנו ועל בעלי חיים שהיו מסביב לשכונה. עניין אותו מה עשינו כשלא היו מחשבים ולא טלוויזיה ומה אכלנו. הוא היה המום ששמע שהיתה לנו ילדות נפלאה אבל עם מעט מותרות, שלא כמו היום שיש הכל בשפע. אני רוצה לאחל לאדם הנפלא שלא ישנה את האופי המקסים שלו, את טוב הלב שלו ואת הסקרנות ושיהיה לנו בריא ויגדל בתוך החממה הנפלאה של המשפחה המצומצמת והרחבה.