מאגר סיפורי מורשת

הייתי בת שנתיים כשזה קרה, מה קרה? היכן? תקראו ותגלו…..

עליתי לארץ בגיל שנה וחצי. לפי הסיפורים של הוריי הגענו באנייה שנקראה בשם: "הרצל". שמונה ימים ולילות היינו בים עד שהגענו לבית ליד. היינו בבתים בבית ליד. קיבלנו ארוחות לפי גודל המשפחה כמעט שישה חודשים. משם לקחו אותנו לאזור אשדוד גרנו באוהלים, חילקו אותנו כל עדה באזור אחר: אזור תימנים, אזור לובים, אזור עיראקים…קראו להם לפי א-ב לנו קראו אשדוד ד אחר כך נקרא האזור שלנו "מושב שדה עוזיהו".

נשארנו באוהלים רק נשים וילדים. הגברים היו יוצאים מהבוקר לעבודה לבנות את בתינו. בערך כשנתיים נשארנו באוהלים עד שעברנו לבתים. לא היה לנו חשמל ולא מים, לא כבישים רק בוץ וחול. בגיל חמש נפתח גן ובתי ספר במושב. ואז התחלנו ללכת לגן או ללימודים. אני הלכתי לגן. הגננת הייתה אחותי הגדולה פנינה ולגננת השנייה קראו רינה.

הייתה לי ילדות מאוד נעימה וטובה. אהבו אותי איפה שהלכתי והתנדבתי הרבה לעזור לילדים האחרים. המשחקים שהיו לנו פעם היו: חמש אבנים, חבל, גולות ומעט בובות ועגלות וקצת משחקי קופסא.

 סבתי בצעירותה

עבודתי הראשונה

אחרי שהתחתנתי עם יעקב ברנס נולדו לי שישה ילדים, שלושה בנים ושלוש בנות: רותי, מזל, שלומי, אופירה, אבי וליאור. אחרי שילדתי את ליאור נפתח פעוטון במושב ובגיל שישה חודשים הכנסתי את ליאור לפעוטון ויצאתי לעבוד במועצה בבית המייסדים. טיפלתי בקשישים וסיפרתי להם סיפורים והאכלתי אותם…אחר הצהריים הייתי חונכת ילדים אצלם בבית חינוך מיוחד לילדים עם תסמונת דאון.

אחרי עשר שנים בעבודה פתחתי דרך המועצה מועדונית (צהרון) בבית שבו היו שבעה ילדים שנתתי להם בית חם, עזרה, אוכל ובעיקר אהבה. המועדונית הייתה בבעלותי עד שיצאתי לפנסיה.

השושלת שלי – המשפחה שלי

התרחבות המשפחה הייתה גדולה: חתונות, בריתות, בר מצווה בת מצווה. הראשונה שהתחתנה הייתה רותי ונולדו לה 4 ילדים. אחריה מזל ולה נולדו לה 3 ילדים. שלומי ולו נולדו 2 בנות: עדי ואני (נועה). אופירה ונולדו לה 8 ילדים. אבי ולו נולדו 2 בנים ובן הזקונים ליאור ולו נולדו 3 ילדים ואני אשמח לעוד כמה נכדים…

הזוית האישית

נועה: לסבתא שלי יש 22 נכדים.