מאגר סיפורי מורשת

סבי האהוב יוסי, סיפר לי על ילדותו ועל חייה של אמו שהיא סבתא-רבתא שלי שתזכה לחיים ארוכים וטובים:

"אמי רחל נולדה בעיר טריפולי שבלוב. בתקופת מלחמת העולם השנייה סבלו יהודי טריפולי מפגיעה ברכושם, והם ונאלצו לחפש מקומות מסתור בכפרים ערביים.

בשנת 1942 החליטו הגרמנים לגרש מלוב את כל הנתינים שיש להם נתינות זרה ולאימי הייתה נתינות בריטית. היא, הוריה, ואחיה: ויקטור, אברהם וגבריאל, נשלחו לאיטליה למחנה הסגר בעיר "ארצו". בתקופה הזו נספה אביה בהיותו בן 40 בלבד.

לאחר שאיטליה עברה לשליטה גרמנית ישירה, עברה המשפחה בפברואר שנת 1944 למחנה הריכוז ברגן בלזן, (בֶּרגֶן-בֶּלזֶן הנקרא גם בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית. המחנה ממוקם בסקסוניה תחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן, ליד צלה).

היהודים סבלו שם מתנאים קשים מאוד עם מחסור באוכל וסבל קשה מאוד. משם עברה המשפחה בנובמבר 1944 למחנה בשם בירנבאך ריס, בדרום גרמניה. שם שהתה המשפחה עד שחרורה של צבא צרפת החופשית. בתום המלחמה הועברה המשפחה לליסבון שבפורטוגל, למחנה עקורים אמריקאים במרוקו, עד לחזרתם לטריפולי.

משם אמי וכל משפחתה עלו לארץ ישראל בשנת 1950, ונרתמו לעזרה ולהקמתה של המדינה. בראשית העליה הם חיו באוהלים במעברה, התקופה הייתה מאוד קשה סבלו גם ממחסור באוכל ובמגורים. בשלב מאוחר יותר עברה אמי לגור באור יהודה. נולדו לה 7 ילדים: 5 בנים 2 בנות.

אמי לא ספרה לנו על התקופה הקשה שהיא עברה, היא לא רצתה לצער אותנו היא כל הזמן דאגה לנו ושנצליח בלימודים. כשהתבגרנו ונודע לנו על הסיפור. חשוב  היה לנו שהדורות הבאים ידעו על השואה שעברו יהודי לוב. חשוב היה שיבינו שארץ ישראל היא המקום  היחיד שלנו.

הזוית האישית

סבא יוסף: כדי לשמור על קיומו של העם צריך לשמר את המסורת ואת העובדה שארץ היא של היהודים. זה הלקח ממה שקרה ליהודים בהשואה.

איתמר: בעקבות פעילות התכנית, סבא ואני עיינו בספר המשפחתי שלנו.