מאגר סיפורי מורשת

שמי חיה רחל הנדל, נולדתי בשבת קודש, בא' תשרי – ראש השנה – תש"י (1950)   בבית הרפואה 'הדסה' שבתל אביב.  להורי, אמי פייגא (ציפורה) רבקה הדסה ולאבי ישראל צבי הבר. הורי נתנו לי את השם חיה רחל על שם הסבתא של אבי. במשפחתנו ארבעה ילדים, אני השלישית במשפחה. השפה המדוברת בדרך כלל בביתנו הייתה עברית, הורינו מידי פעם דיברו ביניהם אידיש. התגוררנו בשכונת פלורנטין שבתל אביב. ביתי היה בן שלושה חדרים. הורי השכירו חדר אחד מהם.

אני זוכרת שבביתנו נהגנו להמתין כל יום לסבי, אביה של אימי – ר' מאיר בליז'ינסקי בטרם התחלנו לאכול את ארוחת הצהריים. ורק כאשר סבי היסב לשלחן התיישבה כל המשפחה לאכול יחד עם סבא. סבי עבד בתל אביב ולעיתים קרה  שהוא הגיע הבייתה בשעה מאוחרת, חיכינו לסבי ולא התחלנו לאכול.

אימי נולדה באוטווצק שבפולין היא עלתה לארץ עם משפחתה בשנת תרצ"ה (1935) והתגוררו בבני ברק. מאוחר יותר המשפחה עברה לגור ברמת גן. אמי פייגא עבדה כמורה – מחנכת בבית ספר חב"ד יפו עד יציאתה לגמלאות. אמי גם הייתה פעילה בארגון "נשי ובנות חב"ד" וזכתה  לעידודו של הרבי מליובאוויטש על פעילותה.

אבי נולד בלודז' שבפולין. כבר בילדותו ניכרו בו כשרונות נעלים, והיה בעל זיכרון מופלא ומעמיק מאוד, היה בעל חוש נגינה מיוחד במינו. אפיינו אותו יושר אמת ושמחה, ובמיוחד יראת שמים ואהבה עזה ללימוד התורה.  כשהגיע אבי לגיל 11, הכניס אותו אביו ללמוד בישיבת "תומכי תמימים לודז'", שם החל ללמוד תניא עוד לפני גיל בר מצווה.

גם אמי זכתה לקבל אגרת מאדמו"ר הריי"צ לכבוד החתונה ובה הרבי כותב: "הנני רואה בך בינה יתרה ודעת ישרה" החתונה התקיימה בל"ג בעומר תש"ד (1944), לאחר נישואיהם  קבעו את מקומם ברמת גן ולאחר מכן עברו לגור בתל אביב, שם  אבי היה הגבאי בבית כנסת חב"ד, אבי היה שוחט הוא עבד ברמת גן ובבאר יעקב.הוא נפטר בתאריך ט"ו כסלו תשס"ז (2007). על מצבתו נחקק הכינוי שהרבי נהג לכנותו: "דער לאדז'ער תמים".

כשהייתי תלמידת תיכון נהגתי  אני ועוד כמה מחברותי לצעוד רגלית מידי שבת בשבתו כחצי שעה  מביתי שבתל אביב ליפו כדי לערוך פעילות של "מסיבות שבת"- פעילות יהודית חוויתית  לילדי יפו. ולאחר שהיינו מסיימות את הפעילות במוצאי שבת  לווינו כסף וחזרנו הבייתה באוטובוס.

בכל פעילות שקיימתי ומקיימת  מתלווה לכך תחושה של שליחות ומסירות לזירוז וקירוב הגאולה.