מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מה"אקסודוס" לקיבוץ נחשונים

סבתא אמירה ונכתה איה
אמירה ומנחם ביום חתונתם
הורי הבלגים הפכו לקיבוצניקים ואח"כ לעירוניים

אמא שלי
אמי נולדה בשנת 1930 למשפחה יהודית בבלגיה בעיר אנטוורפן. כשהייתה ילדה בת 10 נכבשה בלגיה על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. הוריה נלקחו על ידי הנאצים למחנה השמדה באושוויץ.
אמי סילבי (יפה) ואחותה אדית (עדנה) הסתתרו במשך כל שנות המלחמה אצל משפחות גויים ובבתי מנזר. בתום מלחמת העולם השנייה אביה לא חזר מהמחנות ואת אמה חנה היא פגשה לאחר שיקום.
 
כאשר הותר ליהודים להתארגן הצטרפה אמי לתנועת הנוער "השומר הצעיר" – תנועת נוער ציונית סוציאליסטית. במסגרת זו הצטרפה עם קבוצת צעירים לאניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז", היא "אקסודוס". בשנת 1947 הייתה ארץ ישראל בידי האנגלים שסגרו את שעריה בפני המעפילים הבלתי ליגאלים. בשנת 1948 כאשר עזבו האנגלים את הארץ, ולאחר מלחמת השחרור עלתה אמי לארץ בדרך חוקית.
 
לאחר תקופת הכשרה של מספר חודשים הצטרפה אמי לגרעין מבוגר יותר שנקרא "נחשונים". רוב אנשי הגרעין היו יוצאי מצרים דוברי צרפתית. אותו גרעין נשלח ליישב נקודה הסמוכה לגבול (ישוב ספר) להגנה מפני הירדנים. מאוחר יותר הוכר היישוב כקיבוץ ואמי הייתה ממקימיו.
 
אבא שלי
אבי (יוסף) נולד בשנת 1929 בבולגריה למשפחה יהודית בעיר פלובדיב. הוא היה הילד הבכור בין ארבעת האחים. בתקופת מלחמת העולם השנייה כאשר המצב הכלכלי של המשפחה הדרדר, אבי נאלץ לעזור לפרנסת המשפחה בשעות שלאחר הלימודים. בתום מלחמת העולם השנייה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". כשמלאו לו 18 שנים עזב יחד עם קבוצת "השומר הצעיר" את בולגריה. הם הגיעו לקפריסין וחיכו במחנות עד עזיבת האנגלים את הארץ.
בשנת 1948 עלה לארץ והשתתף במלחמת השחרור. לאחר המלחמה הגיע לקיבוץ נחשונים כדי לחזק את היישוב החדש שהיה אז יישוב ספר שנועד להגן על הגבול מפני הירדנים.
 תמונה 1
הילדות שלי
נולדתי בשנת 1951 במדינת ישראל בקיבוץ נחשונים. את שבע שנות ילדותי הראשונות אני זוכרת בבית הילדים שבקיבוץ, כך היה נהוג בקיבוצי השומר הצעיר. אנו הילדים גדלנו ברוב שעות היום בבתי ילדים ובשעות אחר הצהריים ועד הערב בילינו עם הורינו בצריף. בערב חזרנו לבית הילדים ושם ישנו ואכלנו עד למחרת אחר הצהריים.
 
בקיבוץ שמענו סיפורים בעברית בלבד, עם ההורים דיברנו עברית בלבד, שירים שרנו בעברית בלבד.  בקיבוץ היו לנו מנהגים מיוחדים כמו שיתוף בכל, לדוגמא חדר האוכל משותף, בית ילדים משותף.
 
תמונה 2
מעבר מהקיבוץ לעיר
כשהייתי בת שבע עזבנו את הקיבוץ ועברנו לגור בעיר נתניה. לאחר 5 שנים עזבנו את העיר נתניה ועברנו לעיר בת-ים, שם עברו עליי נעורי עד גיוסי לצה"ל.
 
הגיוס לצה"ל והחתונה
בשנת 1970 התגייסתי לצה"ל (צבא ההגנה לישראל). שירתתי כעובדת בקרה בחיל האוויר. בתקופה זו הכרתי את מנחם (סבא של איה) ובתום שירותי נישאתי לו.
החתונה הייתה צנועה בבית כנסת בתל אביב. הרב שחיתן אותנו היה הרב הצבאי החיילי של חיל האוויר.  
 תמונה 3
הדור הבא
רוית, דודו ועדי נולדו וגדלו בעיר לוד. מנחם בעלי שירת בצבא הקבע שנים רבות ואני הייתי עקרת בית כל השנים האלה, עד שילדי גדלו. רוית בתי הבכורה נולדה בשנת 1972. גדלה ולמדה בתיכון רמלה-לוד.  שירתה בצבא באוגדת איו"ש . בצבא הכירה את אהד מזור ונישאה לו בשנת 1995. לאמא רוית ולאבא אהד נולד דורי הבכור. אחריו איה והצעיר ביותר איתי.  
תמונה 4
תשע"ה 2015

מילון

אקסודוס
אוניית מעפילים שיצאה מצרפת לישראל ב-1947. הנוסעים לא הורשו להיכנס לארץ, והוחזרו בכוח למחנות העקורים בגרמניה.

השומר הצעיר
תנועת נוער ציונית סוציאליסטית שהוקמה ב-1913

ציטוטים

”שיתופיות הוא עיקרון מאוד חשוב ודומיננטי בחיי הקיבוץ“

הקשר הרב דורי