מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מדמשק לארץ ישראל בשנת 1949

סבא ואני לומדים ביחד
אני בקיבוץ הראל יוצא לחריש
המסע שלי, הוא סמל להצלחה

שמי יצחק פאיס, נולדתי בשנת 1937 בעיר דמשק בסוריה.
 
בשנת 1948, לאחר פרוץ מלחמת השחרור, הגבולות נסגרו. קהילת היהודים בדמשק היו מרוכזים ברובע היהודי, תחת פיקוח והשגחה ולא הורשו לעזוב את בתיהם. ההורים המבוגרים לא יכלו לעזוב מבלי שיעצרו ויכלאו ולכן היה חשוב להם להוציא את ילדיהם מסוריה. 
 
כאשר הייתי בן 12, אבי לקח אותי, חסר כל, ללא כסף  וללא ציוד, אל תחנת האוטובוס והעלה אותי לאוטובוס לחמדון. מנהג האוטובוס הוא ביקש, בתמורה לטיפ נדיב מאוד, שיוריד אותי בחמדון ליד בית הקפה של "השאמים" (כינוי ליהודי סוריה) בכיכר.
 
עד היום אני זוכר את ההסבר המדויק שנתן לי אבי: "כאשר יוריד אותך הנהג בכיכר ליד בית הקפה, עליך ללכת כ 100 מטרים במורד הרחוב. בצד ימין גרה דודתך. היא תקבל אותך".  וכך היה.  נבוך וחרד עליתי לאוטובוס, לא ידעתי מה יעלה בגורלי. הגעתי לחמדון וירדתי ליד בית הקפה. את דודתי לא  זכיתי לראות מעולם ולא הכרתי אותי. לשמחתי, אחד מבני דודתי זיהו אותי ברחוב והביאו אותי אליה. אצל דודתי גרתי כשלושה שבועות, כשבליבי הציפייה להמשך המסע.
 
העלייה לארץ ישראל
בזמן שהותי אצל דודתי, היא לקחה אותי לביירות, שם התאכסנו בדירה קטנה שהייתה בבעלותה. בילינו שם במשך יומיים. אחר הצהריים אחד, יצאנו לערוך פיקניק על חוף הים ונשארנו שם עד החשיכה. לקראת השעה 22:00 בלילה, בשקט בשקט, מבלי לעורר עניין, התקרבו לחוף שתי סירות דייגים קטנות. ניתן לנו סימן מוסכם וכ – 20 אנשים שביניהם אני, עלינו לסירות הקטנות. הסירות היו כה קטנות, שכאשר עלינו על הסירות, הן כמעט ושקעו. חתרנו מעט וכשהתרחקנו מהחוף, הפעלנו את מנוע הסירה. לכולנו ניתנו קופסאות פח, למקרה שהסירות יוצפו ונצטרך להוציא מים החוצה.  
 
כך, באישון לילה, בסירה קטנה ורעועה, שהמנוע שלה נכבה לפרקים, שטנו מספר שעות, עד למחרת בבוקר. את המיילים האחרונים, עשינו בחתירה, משום שהמנוע שבק חיים. הגענו לחופי ארץ ישראל, לקראת 9 בבוקר, לחוף "גשר הזיו". שם קלטו אותנו אנשי הסוכנות היהודית והעבירו אותנו ל"שער העלייה". 
 
כעבור מספר ימים, העבירו אותי לקיבוץ רמת הכובש. ההתאקלמות שם הייתה עבורי קשה מאוד. במשך ימים הסתובבתי לבדי וניזונתי מבסקוויטים ומביצים שלקחתי מהלול עד שעברתי לבית ברל.
 

אני בלול בקיבוץ כפר מסריק

אני בלול בקיבוץ כפר מסריק
אני בלול בקיבוץ כפר מסריק
 
מבית ברל הועברתי לכפר מסריק שליד עכו ורק כעבור מספר חודשים הגיעו הוריי ארצה. בכפר מסריק התאקלמתי ולכן בחרתי להישאר בקיבוץ.  לימים, נישאתי והקמתי משפחה לתפארת מדינת ישראל. נולדו לנו 4 ילדים ושני בניי היו לטייסים בחיל האוויר. 
המסע שלי, הוא סמל להצלחה.
 
העשרה
קהילת היהודים בדמשק: "מסופה של מלחמת העולם הראשונה, עם נפילת האימפריה העות'מאנית, נשלטה סוריה על ידי המנדט הצרפתי. בשנת 1925 פרץ המרד הדרוזי, שבמהלכו נפגעו גם יהודים רבים מהרובע היהודי בדמשק. משנת 1928 החלה עליה ציונית של משפחות ובני נוער מסוריה לישראל. הצעירים הגיעו לקיבוצים שונים בצפון הארץ, והמשפחות התיישבו בעיקר בתל אביב.בשנת 1936, עם תחילתו של המרד הערבי הגדול בארץ ישראל, נפגעו קשות גם יהודי סוריה אשר נחשדו על ידי הסורים כציונים. בשנת 1942 הותקף הרובע היהודי בדמשק שנית, לאחר שמועת שווא כי שטחי סוריה יצורפו לשטחי מדינת ישראל העתידית. בשנת 1943, לאור מפקד שנערך, נמצא כי היו בסוריה באותה העת 30,000 יהודים".
כפר מסריק: "כפר מסריק (כְּפַר מַסָּרִיק) הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי בגליל המערבי הנמצא בשפלת עכו, ליד נחל נעמן. הקיבוץ, שהוקם בשנת 1940, נקרא על שמו של הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה, תומאס מסריק. הקרקע נרכשה על ידי קק"ל בשנות ה-30 של המאה ה-20. שייך למועצה אזורית מטה אשר". (ויקיפדיה)
 
תשע"ו

מילון

כפר מסריק
כפר מסריק (כְּפַר מַסָּרִיק) הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי בגליל המערבי הנמצא בשפלת עכו, ליד נחל נעמן. הקיבוץ, שהוקם בשנת 1940, נקרא על שמו של הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה, תומאס מסריק. הקרקע נרכשה על ידי קק"ל בשנות ה-30 של המאה ה-20. שייך למועצה אזורית מטה אשר.

קהילת היהודים בדמשק
מסופה של מלחמת העולם הראשונה, עם נפילת האימפריה העות'מאנית, נשלטה סוריה על ידי המנדט הצרפתי. בשנת 1925 פרץ המרד הדרוזי, שבמהלכו נפגעו גם יהודים רבים מהרובע היהודי בדמשק. משנת 1928 החלה עליה ציונית של משפחות ובני נוער מסוריה לישראל. הצעירים הגיעו לקיבוצים שונים בצפון הארץ, והמשפחות התיישבו בעיקר בתל אביב.בשנת 1936, עם תחילתו של המרד הערבי הגדול בארץ ישראל, נפגעו קשות גם יהודי סוריה אשר נחשדו על ידי הסורים כציונים. בשנת 1942 הותקף הרובע היהודי בדמשק שנית, לאחר שמועת שווא כי שטחי סוריה יצורפו לשטחי מדינת ישראל העתידית. בשנת 1943, לאור מפקד שנערך, נמצא כי היו בסוריה באותה העת 30,000 יהודים.

השאמים
כינוי ליהודי סוריה

ציטוטים

”בעבודה קשה ובהתמדה משיגים דברים טובים“

”המסע שלי, הוא סמל להצלחה“

הקשר הרב דורי