מגעים עם אנשי הצבא הגרמני
המפגש הראשון עם אנשי הצבא הגרמני
מדובר בתקופת תחילת מלחמת העולם השנייה. רומניה הצטרפה לגרמניה בתקופת ברית המועצות. בעיר מגורינו שגבלה בגבול ברית המועצות זרמו כוחות צבאיים הן הגרמנים וכן האיטלקים לחזית. אני כילד בן שבע טרם הייתי מודע לרצונם של הגרמנים להשמיד את היהודים.
יום אחד, עצר לפני ביתנו רכב צבאי גרמני בו ישבו מספר חיילים ושאלו על כתובת מסוימת בעיר וכיצד אפשר להגיע אליה. כמובן הסברתי להם. הם לא הסתבכו בהסבריי וביקשו ממני לעלות לרכב שלהם על מנת לכוונם, דבר שעשיתי. הוריי שהיו עדים לשיחה שלי איתם מרחוק והיו מודעים יותר ממני לגישתם של הגרמנים ליהודים, נכנסו לפאניקה והיו מאוד מודאגים מהיעלמי על ידי נסיעתי איתם וזאת עד שחזרתי בשלום הביתה מפעולת ההדרכה.
לאחר שקיבלתי הסברים, בשובי הביתה, על גישתם של הגרמנים לעם ישראל הבנתי את טעותי, ברצוני לעזור לאנשי צבא גרמנים להתמצא בסביבה הזרה שלהם אולם אז טרם ידענו מכוונתם שלהם כלפי עם ישראל.
הצבא הגרמני, בשיתוף הצבא הרומני, איטלקי, ספרדי, הזרימו אין סוף כוחות לחזית המזרחית ובמקביל התחילו גם לגרש את היהודים, להוציא אותם מבתיהם ולהביאם לשטחים כבושים בברית המועצות בו חלו הרבה מחלות וחלק לא קטן נפטרו שם. הגירוש של היהודים לשטחים אלה נעשה באופן מסודר מאוד ולמזלנו אנו נמנענו מאזור ממנו תכננו לגרש את היהודים במועד מאוחר יותר. בינתיים למזלנו המצב בקרבות בין הגרמנים ובני בריתם לרוסים התהפכו והגרמנים התחילו לסגת ולכן שכחו אותנו.
עלייה לארץ ישראל
בסיום הקרבות, התחילו יהודים מקומיים להגר לארץ ישראל. כמובן שאנחנו היינו בין הראשונים וזאת כיוון שאמי והסבתא שלי היו ילידות ארץ ישראל, נולדו בצפת. כמובן שגם אני רציתי לעלות לארץ, אולם בשים לב שהייתי בשלבי גמר הלימודים התיכונים, דחיתי את העלייה במספר חודשים על מנת לסכם את הלימודים התיכונים לרבות הבחינות בגרות. מיד לאחר מכן עליתי ארצה (באותה תקופה העלייה הייתה באמצעות אניות נוסעים ולא אווירונים). עם הגעתי ארצה, נסעתי מיד, משער העלייה לצפת לשם הקדימו לעלות סבא וסבתא שלי. מאחר ועוד בחוץ לארץ למדנו עברית נרשמתי מיד ללימודים אוניברסיטאיים, באוניברסיטה העברית בירושלים. מאחר ובאתי מצויד בשפה העברית ארצה דבר זה הקל לי מאוד בשילוב בארץ. הדבר היחידי ש"סבלתי" ממנו הוא שהעברית שלי שהבאתי מחוץ לארץ הייתה עברית מלוטשת מאוד והייתי צריך להתאימה לסלנג המקומי.
מילון
שער עלייהשער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”העברית שלי שהבאתי מחוץ לארץ הייתה עברית מלוטשת מאוד והייתי צריך להתאימה לסלנג המקומי.“