מאגר סיפורי מורשת

בי"ט שבט, תשע"ד נפטרה אמי.

באדר א' תשע"ד החל פרויקט ייחודי שבו אני נוטלת חלק "הקשר הרב דורי".

כשהתבקשתי לבחור סיפור שבו אשתף את אופק שינדל המקסים, היה לי ברור שאבחר לספר את ספורה

של אמי, שהייתה ציונית אמיצה שסיפור חייה מהווה סיפור נצחון היהדות ושזור בסיפור הקמת מדינת- ישראל.

אמי, יפה איזבוצקי , בת למשפחת פומרנץ, נולדה בעיירה מוטלה שבו נולד וגדל גם עזר וייצמן שלימים הפך

לנשיא מדינת ישראל. 

 

 

                                                                     בזמן העליה לארץ

בשנת 1935 עלה בבית המשפחה בפולין נושא העליה לארץ ישראל. אמי ז"ל סיימה את חוק לימודה בעיר

פינסק בבית הספר התיכון היהודי ונושא העליה בער בעצמותיה. לארץ ישראל לא ניתן היה להיכנס אלא רק

באמצעות מיסמך הנקרא "סרטיפיקט" שזהו אשור רישמי לנישואין בין בני זוג. אי- לכך, אימי ואחותה שהייתה

רווקה כמוה נישאו לשני אחים בני דודים שלהן- נישואים פיקטיביים לחלוטין וכך הצליחו לעלות ארצה ללא הוריהן

ושאר חמשת האחים הנישואין והסבתא הקשישה. כשהגיעו לארץ התפצלו הזוגות אך חיו ברחובות. שני האחים

בבית אחד ושתי האחיות בבית אחר. לאחר כשנה עברו שתי האחיות לעיר תל-אביב.

אמי ואחותה התמקמו בעיר ברחוב גרוזנברג שהוא רחוב הומה סמוך לרחוב נחלת בנימין . ברחוב זה הייתה

חנות לממכר בגדי נשים שבה אמי עבדה לפרנסתה. במהלך תקופה זו אמי הצטרפה ללח"י והייתה פעילה

ונמרצת בדיוק בהתאם לאישיות שלה. השפה העברית היתה שגורה בפיה עוד מפולין והיא הצליחה ליצור לעצמה

חיי חברה פעילים וכן פעילות מחתרתית בלח"י. לימים נודע לנו ילדיה כי בעורף החנות שבה עבדה מקמו אנשי

הלח"י משדר תקשורת שהשתמשה בו בעיקר גאולה כהן האגדתית, כשאמי ז"ל מחפה עליה בחזית החנות.

 

כאשר פרצה מלחמת העולם השניה בשנת 1939, הסתבר כי הנאצים ימ"ש השתלטו על כל פולין וכן על

העיירה שבה חיה משפחת אמי.  כאמור- הורים, סבתא קשישה וחמישה ילדים נשואים על נשיהם וטפם.

הנאצים הפכו את בית המשפחה שהיה ממוקם במקום גבוה והיווה נקודת-תצפית טובה. את בני משפחת

פומרנץ הם שחטו והידיעות החלו לחלחל ולהגיע לישראל. שמות של אנשים שנספו נודעו וכך הגיעה בשורת

האיוב גם אל אמי ואחותה . אימי נשבעה לנקום את רצח משפחתה ופעילותה בלח"י הפכה רצינית יותר וקבלה תאוצה.

לצערי פרטים רבים שמענו רק כשישבנו "שבעה" כי אימי נמנעה מחשיפת פרטים שלדעתה עדיין אמורים

להיות חסויים.בשנת 1946 נישאה אימי לאבי, אריה- יחיאל איזבוצקי ז"ל שהיה ממשפחת רבנים שחיה

בחברון ועקב הפרעות בתרפ"ט עברו לעיר תל-אביב.

 

 

יפה ואריה חתן כלה

 

 להורי נולדו שלושה ילדים, זאב ע"ש סבי(אבי אמי), דודי ע"ש סבי(אבי אבי), פנינה ע"ש סבתי(אם אמי)

שנספתה בשואה. הורי חיו בתחילת דרכם בצריף ישן ורעוע באזור נווה שאנן בת"א וברבות השנים הצליחו

לעבור לשכונה אחרת בעיר, כל זה מעבודת-כפיים, כי אמי סרבה בכל תוקף לקבל "רנטה", הלא הם הפיצויים המפורסמים ממשלת גרמניה. אני רוצה לציין ולספר שהורי ובמיוחד אמי  היו ציוניים לאומנים שהקפידו על  שפה עברית צחה בבית וכך גדלנו. שלושת הילדים נישאו ונולדו להורי נכדים. אמי התאלמנה מאבי וחייתה לבד כאשה עצמאית וחזקה במשך 36 שנה. היא בחרה לחזור לעיר רחובות שבה גרה בתחילת דרכה בישראל וכיום גם

אחי הבכור ומשפחתו וכן אני ובני משפחתי גרים ברחובות.

 

                                              

                                                        

 

                                                                   סבתא רבה עם אחד הנינים

אמי ז"ל זכתה ללידת תריסר נינים ובכל לידת נין אמרה שזאת נקמתה האישית הגדולה ביותר והניצחון

המשמעותי האישי על הנאצים ימח-שמם.  אמי הגיעה לשיבה מופלגת, הייתה חכמה, צלולה ודעתנית עד

ערוב ימיה. כשנפטרה תמה בעיני תקופה שבה חיו דור של נפילים.      

 

                                                                   

  

                                                                       חודש לפני פטירתה – יהי זכרה מבורך