מאגר סיפורי מורשת

סבתא נירה נולדה בעפולה בתחילת שנת 1937 למשפחת שוטן כבת ראשונה לשני הורים ואחות קטנה לאחיה הגדול, שלמה, והתחילה את מסע חייה הארוך. היא נקראה כך כי בזמנו השם היה חדשני והוריה אהבו את השם. היא אף פעם לא הרגישה לא אהובה. מאז שנולדה הייתה ילדה אהובה עד מאוד ולא הייתה מקופחת אפילו דקה אחת בחייה, והוריה הקפידו לתת לכל ילד מידה שווה של תשומת לב ואהבה.

היא נולדה בתאריך 3.1.1937 בבית החולים בעפולה כאחות קטנה לאחיה שלמה שהיה אז בן 5. היא הייתה בגן בעפולה והגננת הנהדרת שלהם הגיעה מקיבוץ רחביה. סבתא הייתה בחוג ריקודי עם, ניגנה בפסנתר ולפעמים השתתפה בקונצרטים. היא אהבה מאד לצייר, ואמה של חברתה תלתה את כל ציוריה בגן שבה עבדה. באותו הזמן הם שיחקו משחקים של התקופה כמו קלאס, חמש אבנים וכו'. משפחתה התגוררה בבית עם 2 קומות אך הם רק גרו בקומה הראשונה בהתחלה. לבית הייתה חצר קטנה ובחצר הייתה להם נדנדה קטנה. שלחו אותה כשהייתה קטנה ללמוד פסנתר והיא ניגנה כ – 10 שנים. כשהייתה בת 7 נולדה לה אחות בשם גילה, שתיהן חלקו חדר ולאחיה הגדול היה חדר לבד ולאחר מכן נשלח שלמה האח הגדול ללמוד בבית ספר "כדורי".

סבתא נירה ואחותה היו נוסעות לסחנה לעשות פיקניקים לבד ולפעמים עם חברים. האירוע הכי שמח שהיא זוכרת היה בת המצווה שלה ובה באו כל בני המשפחה. עד כיתה ג' למדה בבית ספר "מזרחי" ואז עברה לבית ספר לילדי עובדים של ההסתדרות, והיה להם מנהל ג'ינג'י קפדן מאד. היא למדה שם עד כיתה י' וגם הייתה בתנועת הנוער של "הנוער העובד והלומד" שם קרה האירוע העצוב ביותר שהיא זוכרת מגיל ההתבגרות, והוא שמדריכה נפטר ממחלה קשה. אירוע זה נזכר הרבה במהלך חייה. היא זוכרת שבמלחמת השיחרור כשהיו מפציצים אותם לא היו מקלטים והם היו רצים להסתתר בשוחות.

כאשר גדלה שירתה את שירותה הצבאי כאחות בתל השומר בבית ספר לאחיות ושם גם נרכש מקצועה להיות אחות מוסמכת. היא בחרה במקצוע כי היא אהבה את התפקיד, את הנתינה, ואת החסד שעושה בעת מילוי התפקיד. סבתא עבדה כאחות 45 שנים ולאחר שיצאה לפנסיה עבדה עוד 7 שנים במשרד הבריאות. בזמן שירותה הצבאי הכירה את עמוס, קצין בצבא שהיה מגיע עם חבריו לעתים לתל השומר. הם הכירו דרך חברה, הם התאהבו והתחילו לצאת ביחד.

נירה ועמוס התחתנו בשנת 1957 כאשר הייתה בת 20 וחצי והוא בן 21 וחצי. הם התחתנו באולם הועד למען החייל ביפו ולאחר שנה נולד בנם הבכור ליאור. בהמשך נולדו להם עוד ילדה בשם רוית ותאומים בן ובת בשם מני ומירב. במהלך חייה, כאשר עדיין הייתה צעירה, מת אחיה  הגדול ממחלת לב בגיל צעיר ואירוע זה היה חשוב מאד במהלך חייה.

במהלך חייה טסה הרבה לטיולים בחו"ל, היא ביקרה בלונדון, פריז, הולנד, ארה"ב, גרמניה ומילאנו, בארה"ב ביקרה את בנה וכלתה וילדיהם אשר גרו שם למשך שנתיים למען לימודיה של כלתה ושאר הביקורים היו לנופש, חלקם היו מתנה מילדיה כמו הביקור במילאנו לכבוד יום הולדתה ה-80 . תחביביה הם ציור, פיסול בחמר, פיסול ברשת וניגון בפסנתר ופעילות ספורט שהיא מבצעת פעמיים בשבוע.

כיום יש לה 4 ילדים, 2 בנים ו2 בנות, 10 נכדים ונינה ועוד נינה בדרך. סבתא אוהבת מאוד את כולם, חלקם מבקרים יותר וחלקם פחות תלוי אם הם גרים קרוב או רחוק.

הזוית האישית

רוני לב שגיא: היה מאד מהנה וגיליתי על סבתא דברים חדשים על חייה ועל מהלך חייה .