מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מבאד וריסהופן בגרמינה לארץ ישראל

רגעי נחת עם נכדי הבכור דניאל
סגירת מעגל, ביקור במקום הולדתי
העלייה לארץ ישראל והקליטה בארץ

שמי חוה פרדקין, נולדתי בשנת 1948 בעיירה באד וריסהופן אשר נמצאת בגרמניה. בבאד וריסהופן זו עיירה קטנה אליה הגיעו הוריי ניצולי שואה, כל אחד בנפרד, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. במקום זה הם הכירו והחליטו להקים משפחה.
 
כשהייתי בת 7 חודשים החליטו הוריי לעזוב את אדמת גרמניה. עמדו בפניהם מספר אפשרויות כגון להגר לארצות הברית או דרום אפריקה, מקומות שלשם עברו בני משפחתם. אך הוריי, שהיו מאוד ציוניים, החליטו לעלות לארץ ישראל. הוריי סרבו לעשות את דרכם הארוכה באנייה מפאת גילי הרך וחיכו לאפשרות לטוס באווירון.
 
טסנו מהעיר מינכן במרץ 1949 לעיר הוכלנד, שם היה מחנה מעבר של הסוכנות היהודית. קבלנו חדר ללא מיטות וישנו על שמיכות שנפרשו על הרצפה. לא היה מזון. אבי בזכות קשריו קיבל פה ושם אוכל בשבילי. חיכינו ליום בו יודיעו לנו כי אנו עולים לטיסת המשך לארץ. הגיע היום ועלינו לטיסה לרומא. המטוס היה אווירון משא בשם "קונסטליישן" ללא מקומות ישיבה. אני הייתי מאוד חולה טרום הטיסה. הוזמן רופא אך לא היו תרופות בנמצא. וכך יצאנו לדרך.
 
בטיסה איתנו היה מר הופמן, קונסול ישראל במינכן. הוא ראה את הסבל שלי ופינה לי ולאמי את מקום מושבו המכובד ליד הטייס. זו הייתה מחווה יפה לעולים חדשים. הגענו בלילה לרומא, היה קר מאוד, אף אחד לא חיכה לנו בשדה התעופה. הורי לא קיבלו מזון או ציוד כלשהו. רק בשבילי הצליחו להשיג מעט מים חמים לשתייה. מרומא המשכנו לישראל.
 
נקלטנו ב"מעברת באר יעקב" זה היה מחנה צבאי לשעבר מתקופת המנדט הבריטי. ישנו בצריף. גג הצריף לא היה אטום היטב. ירד גשם והיינו צריכים לתמרן בין הטיפות. אני הגעתי חולה ונלקחתי לבית חולים. אמי לא עזבה אותי לרגע. הזהירו את הוריי כי בבית החולים מחליפים תינוקות או חוטפים אותם . וכך אמי נשארה איתי שבועיים במקום זה.
 
לאור המצב הגרוע במעברה, אבי החליט לפנות לקרובי משפחתו בת"א לעזרה. אחד הקרובים בא לבקרנו במעברה ונדהם מהמצב בה. מיד החליט לפנות אותנו לביתו בת"א. במשך חודש ימים התארחנו בביתם של קרובים נפלאים אלו.  קיבלנו אירוח למופת. להוריי לא הייתה מצויה פרוטה בכיסם. במהלך חודש זה, כל יום הקרובים היו שמים בסתר כסף לאבי בכיסי מכנסיו על מנת שיוכל לבצע את הסידורים הנחוצים למעבר לדיור קבוע ולדאוג לכל מחסור. לאחר חודש אבי מצא דירה בדמי מפתח ברחוב נחמני בת"א ופה התחלנו את דרכנו כמשפחה ישראלית.
 
לפני כ 15 שנה סגרתי מעגל. נסעתי לעיר הולדתי באד וריסהופן. אבי צייד אותי במסלול עם המקומות בהם שהינו בעיר זו. כיום זאת עיירת מרפא מאוד מפורסמת. מגיעים אליה אנשים מכל ארצות אירופה ליהנות מהמעיינות החמים שלה. בקרתי במקום שמשמש היום אחוזת מרפא וספא ומנוהל על ידי נזירות. במקום זה התקיימה החתונה של הוריי. פגשתי שם נזירה שעדיין שוהה במקום וזוכרת אותנו.
 
אלו חוויותיי כפי שסיפר לי אבי בן ה 96 (סבא רבא של דניאל).      
 
העשרה  
מעברת באר יעקב: "באר יעקב היא מועצה מקומית בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים נס ציונה, רמלה וראשון לציון, ובנוסף, סמוכה לבסיס צריפין. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. לאחר קום המדינה הוקמה בסמוך לבאר יעקב מעברת העולים הגדולה אשר נקראה "מעברת חוטר" והיא צורפה לבאר יעקב בשנת 1965".
 
תשע"ו

מילון

תקופת המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בשם המקוצר המנדט או המנדט הבריטי, הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים‏ ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט‏. הבריטים שלטו בארץ ישראל (פלשתינה) בין קיץ 1917 למאי 1948.

מעברה
מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.

מעברת באר יעקב
באר יעקב היא מועצה מקומית בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים נס ציונה, רמלה וראשון לציון, ובנוסף, סמוכה לבסיס צריפין. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. לאחר קום המדינה הוקמה בסמוך לבאר יעקב מעברת העולים הגדולה אשר נקראה "מעברת חוטר" והיא צורפה לבאר יעקב בשנת 1965

ציטוטים

”למדתי מסבתי שאף פעם לא לוותר למרות הקשיים בדרך להשגת מטרה כלשהי“

הקשר הרב דורי