מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מארגנטינה ורומניה לכפר ורבורג בישראל

סבתא שרה, סבא יעקב ונערי
המשפחה המורחבת
סיפור חייהם של סבא יעקב וסבתא שרה

יעקב ושרה גלט – סבא וסבתא שלי

שנינו נקראנו על שם סבים סבא: יעקב גלט הכינוי ינקה. סבתא: שרה גלט שם משפחה לפני הנישואין היה סנדמן ועוברת לסדן. סבא נולד בתאריך 1.9.1942 בבירת ארגנטינה ששמה בואנוס איירס. סבתא נולדה בתאריך 25.9.1946 בעיר בראילה אשר ברומניה. שנינו עלינו ארצה בשנת 1950.

סבא הגיע לקיבוץ מפלסים ומשם אחרי כמה חודשים עברה המשפחה לכפר ורבורג שם קיבלה משק מהסוכנות. סבתא הגיעה למעברת קריית מלאכי ומשם עברה למושב כפר ורבורג למשק סוכנותי. סבתא היא בת יחידה לשלום ולאה סדן שהיו ניצולי שואה. סבא הוא בן צעיר (מתוך שני אחים) לאסתר וישראל גלט. סבא וסבתא למדו בבית ספר יסודי בבאר טוביה (היכן שממוקמת כיום צרכנית באר טוביה) והיו מהתלמידים הראשונים שלמדו בבית ספר מבואות החדש.

 סבא וסבתא שלי

img-20170302-wa00131

גם סבא וגם סבתא גדלו בכפר ורבורג. סבא היה בן שבע וסבתא בת שלוש. שניהם גרו בבתי סוכנות קטנים שנבנו על ידי הוריהם. לסבתא לא היו משחקים או צעצועים. היו רק בובות בד שנתפרו על ידי אחת הדודות וחתולה שגדלה בבית והייתה חברה טובה למשחק. הסיפורים ששמעה לא היו על סינדרלה או כיפה אדומה אלא רק סיפורי שואה. סבא שיחק עם ילדי הרחוב. הם היו זורקים את הילקוטים כשחזרו מבית הספר, אכלו משהו ויצאו לשחק עם ילדי הרחוב. הם שיחקו כדורגל, דודס, ומטקות.

כשהתבגרו הצטרפו עם כל בני גילם לחברת ילדי כפר ורבורג. כשסבתא הייתה בכיתה ו' הגיעה תזמורת קלאסית למופע בבית העם. סבתא התעקשה ללכת למרות שאמה טענה שאין טעם כי אין לה שם הבנה בעניין. לבסוף אישרו לה לצאת ואפילו ציידו אותה בדמי כיס בשביל ממתק. כשסבתא התעוררה לקול מחיאות הכפיים – לא מצאה את הכסף. יצא שקונצרט לא שמעה וממתק לא אכלה…

סבא גדל על המיתוסים של פעולות התגמול של צה"ל, על מלחמת קדש. בעקבות החלטת האו"ם שישראל תיסוג מסיני, אנו, ילדי כיתה ח', ארגנו הפגנה שבעקבותינו צעד כל בית הספר. שירי הילדות היו שירי תנועת הנוער ושירים שתורגמו מרוסית. האירוע המשמח של סבתא בבגרות היה יכולתה לצאת לסמינר למורים בתל אביב ולהפוך למורה בבית הספר מבואות בו למדה כילדה. כבר מילדות סבא עבד במשק ועזר בפרנסת המשפחה, התגייס לצה"ל שימש כמפקד טנק בחטיבה,7 לאחר מכן במילואים בחטיבה 8.

סבא וסבתא גדלו יחד באותו רחוב נעשו לחברים קרובים אהבו זה את זו והתחתנו בגיל צעיר ונשארו כבנים ממשיכים במשק של הורי סבתא. בעת הכרזת המדינה סבא וסבתא היו עדייןבחו"ל. סבא השתתף במלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. לסבא וסבתא שלושה ילדים ושבעה נכדים. ילדים: מתן בן: 47 מורן בת:45 וליהי בת:38. מתן גר בפתח תקווה ולו שני ילדים ניר ורוני. מורן גרה בכפר ורבורג ולה זוג תאומים: נועם ונוגה. ליהי נשואה לגדעון ולהם שלושה ילדים: נערי, נביעה ונפשי.

הם גרים במשק ההורים. סבא וסבתא רואים את הנכדים הקרובים מידי יום.

מתכון משפחתי: אמפנדס מאכל דרום אמריקאי ממולא בבשר או מן הצומח עובר מדור לדור. סבתא קיבלה אותו מאמא של סבא.

img-20170302-wa00091

סבא וסבתא עם הנכדים

img-20170302-wa00121

הזוית האישית

נערי היימן-גלט: סבא וסבתא שלי היו מהתלמידים הראשונים שלמדו בבית ספר מבואות החדש.

מילון

דודס
דודס הוא משחק המבוסס על משחק כדור הבסיס האמריקאי, ולפיכך מצריך שתי קבוצות. כלי המשחק הם כפיס עץ קצר, המחודד משני קצותיו, וקרש ארוך יותר ושטוח. אחד מחברי הקבוצה שב"בית" מניח את הכפיס הקצר על הקרקע, וחובט בו באמצעות המקל הארוך כדי שיתרומם. משהתרומם הכפיס באוויר, מנסה החובט לחבוט בו שנית, הפעם למרחק. לחליפין, בגרסה אחרת של המשחק, מגיש החובט את הכפיס כפי שמגישים באמצעות מטקה (חיפה, שנות החמישים-שישים). מטרת החובט להספיק לעבור ארבע תחנות מסומנות מראש הנמצאות במרחק של כ-20 מטר זו מזו ולחזור חזרה הביתה, לפני שחברי הקבוצה השנייה, קבוצה ה"שדה", יספיקו להביא את הכפיס חזרה לבסיס.

ציטוטים

”הסיפורים ששמעה לא היו על סינדרלה או כיפה אדומה אלא רק סיפורי שואה.“

הקשר הרב דורי