מאגר סיפורי מורשת

שמי יגאל, להורים שלי קוראים רחמים וזוליכה ז"ל.יש לי 4 ילדים אשתי שרה לילדים קוראים: סיגל, דני, רותי ורמי. יש לי אח אחד בשם: ניסן. נולדתי באספאן שבאיראן.

 

היינו 40 משפחות וגרנו בשכונה שמסביב כולם גויים מוסלמים, לפעמיים עשו לנו בעיות.למשל בפורים היינו עושים בובה של המן והיינו שורפים אותה. כתבנו על הבובה "המן" בפרסית והגויים חשבו שכתבנו "המם" שפירושו "נביא" בפרסית אז הם חשבו שאנחנו שורפים את הנביא שלהם. הגיעו המון אנשים ורצו להתנפל עלינו. אבי הסביר להם שכתוב "המן", שהמן זה מההיסטוריה היהודית ואין קשר ל"המם" שלכם. הבאנו להם את הקוראן והראינו להם שבמגילת אסתר כתוב "המן" והם השתכנעו.

 

הגענו לטהראן עיר הבירה כדי לעלות לארץ. חודשיים היינו במחנה מעבר לארץ. בשנת 1958 העלו אותנו לארץ והגענו למעלות שבצפון. בלילות המבוגרים היו צריכים לשמור, כל אחד שעתיים בלילה לשמור על היישוב, כשהייתי בן 10 הלכתי עם אבא שלי לשמור על היישוב. אחר כך הלכתי ללמוד בביה"ס "פילדלפיה" הממוקמת בין עכו לנהריה. בשנת 1961 עברנו לגור ביבנה. עד היום בשנת 2016 אנחנו גרים פה.

 

 

במלחמת יום כיפור, אני ובן אחותי, בני, היינו במלחמה באזור סיניי, אחרי עשרה ימים פגשתי אותו, הוא היה נהג קומנדקר. ושבועיים לא ראיתי אותו, לכן הייתי מודאג ולא ידעתי מה היה אתו… גם אני הייתי נהג של משאית ביחידת האספקה הצבאית.

לילה אחד העירו אותי לנסוע עם המשאית לחזית להביא להם אספקת פגזים. היה איתי עוד נהג, אני ישבתי על ידו ונסענו מרפידים לכיוון תעלת סואץ' בדרך ראיתי הרבה קומנדקרים ויחידות צבא בשטח, אמרתי לנהג לעצור. כי אני מחפש את קרוב המשפחה שלי ויתכן שהוא כאן. הנהג אומר שיש הרבה אנשים, איך אתה יודע שהוא פה, אתה סתם מבזבז זמן. אבל בסוף שכנעתי אותי והוא עצר.

 

ירדתי למטה ראיתי את השומר של המקום ואמרתי לו: " יש לי פה קרוב משפחה קוראים לו בני, אולי אתה מכיר?" הוא אומר "לא", שאלתי אותו אם אני יכול לחפש? הוא אמר "כן", "אבל איך אתה יודע שהוא פה?"  אני הולך לקומנדקר הראשון וראיתי שכולם ישנים (השעה הייתה 3 בלילה). ניגשתי לחייל הראשון שישן, מעיר אותו ושואל: "אתה מכיר חייל בשם בני?" הוא מרים את הראשון ואומר: "אני בני! מה קרה?" וראיתי שזה בני שאני מחפש, בן משפחה. הוא אומר לי – איך ידעת שאני פה? שנינו שמחנו מאוד. לאחר מכן נסעתי לתעלת סואץ' להביא להם פגזים למלחמה.

 

יהדות איראן: "יהדות איראן (או קהילת יהודי פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית מזרחית בשטחה של איראן המודרנית. גם כיום יהודי איראן נקראים במוסדות שונים יהודי פרס ומנהגיהם "מנהג יהודי פרס", על שם הממלכה הפרסית והשפה הפרסית". ויקיפדיה

 

תשע"ו