מאגר סיפורי מורשת

ליליה, שושן, סוג של פרח נוי בעל גבעול ארוך ובצל ערך בגימטריה: 80, ערך נומרולוגי:8. 

מספר 8 מאפיין אנשים שאפתנים שלא אוהבים להיכשל ותמיד יתברגו בתפקידי מפתח.

אנשים אינטליגנטים מאמינים בשוויון, בעלי חוש צדק, אוהבי בית ובעלי מרץ רב. לא מקבלים כישלונות בקלות.

 

בית ההוריםנולדתי באוקראינה שהייתה שייכת לרוסיה בעיר גורודניצה. זאת הייתה עיירת נופש מאוד יפה וירוקה מסביבה נהר. קרוב לבית היה פארק גדול כמו יער ושם שיחקנו לעתים קרובות: קפיצה בחבל ,כדור סל חמש אבנים ותחרות ריצה . הרבה תיירים טיילו בעיירה זו משום שהיא הייתה עיירת  נופש מאוד ציורית ומלאת  ירק ועצי אורן שמשכו במיוחד  אנשים שהיו להם בעיות בנשימה (אסתמה ,שחפת) ולכן היו באים להתרפא ולנוח.. בבית היו מחסנים שבהם גידלנו חיות בית תרנגולים, עיזה. הבית היה בית קרקע עם שלושה חדרים גדולים. בישלו בחדר הגדול ביותר (מטבח), התקלחו במבנה חיצוני בתשלום סמלי. כיבסו בבית בגיגיות ומגררות.  בשכונה היה בית כנסת באחד מבתי היהודים.

 

שם הורי בילה ואברהם. את ההורים שלי אני לא זוכרת כי הייתי בת ארבע בלבד. אבי היה מנהל בית חרושת למזון ואימי לא עבדה. אכלנו ביום יום דברים פשוטים ביותר עוף תפוחי אדמה ביצים דבש תותים. גרנו בשכונה יהודית ומקומות המפגש של היהודים היו ברחוב עצמו או בבתים של חברים קנינו את הדברים בשוק שכונתי חמאה גבינות עוף חלב. 

העלייה לארץ ישראל   

עליתי לארץ ישראל בחודש אפריל 1957. עליתי לארץ בעקבות אחותי שבעלה קיבל רשות לעלות לארץ ישראל. הגעתי לארץ ישראל באוניה. הגענו לרמת אביב לאחיו של גיסי. אני למדתי את השפה בקיבוץ שדות ים.

הרגשנו כמו עולים חדשים היו רגשות מעורבים. הגענו למולדת חדשה והתגעגענו למולדת הישנה.

נקלטנו בארץ עם קשיים בהתחלה, גרנו יחד עם עוד משפחה וזה לא היה קל בבית מאוד קטן. אני גרתי בקיבוץ עם עוד כמה חברים ומאוד אהבתי את החיים בקיבוץ. הסיפור המרגש שזכור לי מתקופה זו הוא שהיה לי מאוד קשה לעזוב את הקיבוץ.

 

תשע"ו, 2016