מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בעירק בשנת 1946  בעיר בצרה. בגיל 5 עליתי לארץ עם הוריי ואחותי. את הדרך אינני  זוכר. מה שאני זוכר הוא שלקחו אותנו  למחנה עולים בעתלית. שהינו שם כמעט שנה. גרנו בתוך צריפים שקראו להם "פחונים". לאחר מכן עברנו לאור יהודה. בהתחלה גרנו באוהל. תנאי החיים היו מאד קשים בגלל הצפיפות הרבה…. חמש נפשות באוהל אחד. השירותים והמקלחת היו מחוץ לאוהל. מהאוהל עברנו לצריף שם היה לנו חיים טובים ונוחים יותר. למדתי בבית ספר "הילל "באור יהודה עד כיתה ח', לאחר מכן למדתי את מקצוע הנגרות בבית ספר תיכון מקצועי דו שנתי.

אני בבית הספר תיכון מקצועי דו שנתי

לאחר שסיימתי את התיכון עבדתי בנגריה בתל אביב עד הגיוס. בתאריך 6453 התגייסתי לצה"ל ונשלחתי לקורס נהיגה.

עברתי טירונות של שלושה חודשים  ולאחר מכן נשלחתי לבסיס חיל האוויר כנהג. במסגרת  תפקידי הסעתי טייסים לטיסות .שירתי כשנתיים וחודשיים . לאחר השחרור מצה"ל עבדתי כנהג בחברת מזון. לאחר מכן עברתי קורס נהיגה באוטובוס ועבדתי בחברת "דן" במשך שנתיים.  התגעגעתי לצבא ולכן חזרתי לשרת בצבא בתור נהג,  אזרח עובד צה"ל כארבע שנים.

זכור לי לטובה טיול לנואבה אשר בסיני. המקום היה מאד יפה: חולות נקיים וים מדהים בגווני כחול. כעבור ארבע שנים השתחררתי בשנת 1972. בשנת 1971 התחתנתי ונולדו לי  6 ילדים ששמם: מומי, אתי, עובדיה, ארז, דודו וכפיר.

לאחר זמן הלכתי לעבוד בחברת "חוגלה" כארבע שנים, לאחר מכן עבדתי בחברת "ויסוצקי" ובגיל 67 יצאתי לפנסיה.  לאחר שישה חודשים החזירו אותי לעבוד בחצי משרה כמלגזן ואת זאת אני עושה עד היום הזה.

הזוית האישית

אני (סבא): חשוב לקחת את החיים בקלות. אני יצאתי לטיולים רבים לכל מיני מקומות בארץ. אני אוהב לטייל בארץ ולראות מקומות חדשים. המסר שלי הוא: הארץ שלנו הכי הארץ היפה מכל המקומות בעולם. צריך ללמוד לקחת את החיים בקלות ולהמשיך לטייל  בארץ.

שלו: בזכות עבודה קשה והתמדה הצליח להגיע למקומות רבים.