מאגר סיפורי מורשת

עליתי ארצה בגיל 18, בשם שרה אלטמן. עליתי דרך תנועה ציונית "הבונים" (דרור) עם גרעין, כדי להשלים את קיבוץ ארז בגבול. בקיבוץ הכרתי את בעלי, יוסף לוי (פיסטון), שהיה בצבא בארז ואחרי שנה נולדה לנו בתנו, סימונה. אחרי שנתיים עזבנו את הקיבוץ והיינו בחיפה 5 שנים, ואז עברנו לקיבוץ דברת. בקיבוץ דברת נולדו לנו שני בנים: אלון ונדב. היינו בקיבוץ חמש עשרה שנים ואז הגענו לכפר תבור. בעלי רצה לעזוב את הקיבוץ, אני פחות. הוא קיבל עבודה בכפר כאיש תחזוקה. פתחתי את מעון "נעמת" ועבדתי עם התינוקות עד גיל 60 (30 שנה).

בשנת 2006 בעלי נפטר ממחלה. היום אני גרה בשכונת הגפנים בכפר תבור, וגם בתי גרה בכפר. אני פנסיונרית ונהנית מהחיים. החנוכיה בתמונה עשויה ממתכת , היא עבודת יד של יוסף (פיסטון), בעלי ז"ל. בעלי עבד מאוד קשה, הוא הרכיב את החנוכייה חלק חלק, הוא חיבר את החלקים בעבודה ידנית. החנוכייה מעוצבת מהרבה חלקים שיוצרים צורה מאוד יפה וסימטרית. בעבר לא השתמשתי בחנוכיה להדלקת נרות, אלה לקישוט על הקיר. מזכרת מבעלי כמו כל העבודות שלו שיש לי בבית.