מאגר סיפורי מורשת

עליתי ארצה ב-1956, כשהייתי בת 6, בילדותי גרתי בקריית ים, למדתי ביסודי בבית הספר "המפלסים" ובתיכון "רודמן". אחרי שגדלתי קצת, למדתי באוניברסיטת חיפה, שם רכשתי את המקצוע מורה.

בבית הספר שיחקנו המון משחקים, בעיקר אהבתי את המשחק "סובלנות". גם אהבתי מאוד את המשחק חמש אבנים. בחוץ שיחקתי במחניים וקלאס. הכי אהבתי מונופול! זה היה כל כך כיף.

יש כמה חוויות שעד היום אני זוכרת, לדוגמה, הייתי במעברה עולה חדשה, לא ידעתי בכלל עברית, כי דיברתי בצרפתית. זה היה בפסח, המורה סיפרה לנו על יציאת מצרים ואני חשבתי שהכיתה הולכת למצרים וכל כך נבהלתי, עד שפשוט ברחתי מבית הספר!

בפורים נהגנו להתחפש, ואמא שלי הייתה מכינה המון עוגיות ועוגות. היא גם הכינה צורות של אזני המן. אנחנו הילדים היינו נותנים לשכנים משלוחי מנות ומקבלים מהם חזרה, ובנוסף היינו טועמים עוגיות מעדות שונות. גם לנו היה מותר לשתות יין. את התחפושות לא היינו קונים, היינו מחליפים בין השכנים ובין חברים ומדי פעם היינו מכינים את התחפושות בבית. לא יכולנו לבחור תחפושת, מה שהיה זה מה שקבלנו. עוד משהו קטן שאני זוכרת,

אמא שלי סיפרה שלסבתא שלי היה בגד של חייל יווני בארמון המלוכה. אמא שלי כל שנה הייתה צריכה להתחפש לאותו הדבר, גם אם היא לא רצתה. אני זוכרת שהתחפשתי לחייל, בוקר, סינית, יפנית ושחרזדה.

את בעלי יוסי הכרתי בשכונה בה גדלתי בקריית ים. היינו יחד באותה חברה ונהגנו לבלות ביחד, וכך התאהבנו עד שלבסוף נישאנו כשהייתי בת 22. כעבור כשנה נולדה בתנו הבכורה אסנת, ועברנו לגור בבית קטן בקריית ים. חודש לאחר הולדתה פרצה מלחמת יום כיפור ויוסי בעלי נקרא למילואים לתקופה ארוכה. לאחר כשנה עברנו לבית גדול יותר בקריית חיים, שם נולדה בתנו השנייה, טלי.

בכל שנות עבודתי עבדתי כמורה ומחנכת בבתי ספר שונים בארץ, האחרון ביניהם הוא בית הספר "אשכול" בעכו. בשנות השבתון שלי נהגנו לטוס לארצות הברית ולגור שם תקופה של שנה או שנתיים. כשהייתי בת 35 ילדתי את בתי הקטנה, שירה. כיום אני אמא גאה לשלוש בנות וסבתא אוהבת לחמישה נכדים.

מדי שבת אנו נוהגים להזמין את משפחתנו לארוחת צהריים, בשבת אין לנו מאכלים מיוחדים, אנחנו מגוונים בכל מיני מאכלים. לפעמים במשך השבוע אנחנו מזמינים חברים. בימי שבת אנחנו קצת נחים, קצת מבלים ולפעמים מטיילים ומכינים מאכלים טעימים. מדי פעם אנחנו מכינים מאכלים שסבתא רבתא שלי הייתה מכינה.

אנחנו אוהבים מאוד לארח את נכדינו וגם ללמד אותם מקצועות: מתמטיקה, שפה ועוד. אנחנו אוהבים גם לבקר במדינות בעולם. ביקרנו כבר בהודו, גיאורגיה, איטליה, פורטוגל, יוון וכמובן במצרים ארץ מולדתי: ביקרתי כמעט בכל העולם ופגשתי סינים, יוונים, יפנים ואפילו הודים.

אני מאוד אוהבת לבשל ארוחות חגיגיות. אפילו ימי הולדת אני אוהבת לעשות. אני במיוחד אוהבת להכין דברים מנייר. אני בחוג של עיסת נייר ותתפלאו כמה דברים אפשר להכין מנייר. הכנתי בחוג המון יצירות, למשל כבשה גדולה, ג'ירפה שמחזיקה נייר טואלט, בובה גדולה,  מנדלה ואפילו הזמנתי את נכדיי להכין כבשה קטנה מנייר!

אנחנו מאוד אוהבים לחגוג את חגי ישראל ביחד עם כל המשפחה.

כיום אני בפנסיה אך אני מאוד פעילה. אני מטפלת בנכדיי הקטנים, מתנדבת בקהילה: באור ירוק, במוזיאון בקריית אתא ובגני ילדים. בנוסף אני הולכת לחוגים, נפגשת עם חברות וחברים, נוסעת לטיולים בארץ ובעולם ונהנית מהחיים.

תשע"ה 2015