מאגר סיפורי מורשת

גדלנו ברוסיה בתקופת השלטון הקומניסטי שאסר ללמוד תורה, לקיים מצוות  ולשמור שבת או כל פעילות דתית. הוריי העניקו לנו חינוך יהודי חסידי על טהרת הקודש, למרות הסכנות הכרוכות בכך. החינוך החסידי היה חלק מאורח החיים בביתינו. ומלבד החינוך הטהור שהוריי החדירו בנו בבית הם דאגו לי ולאחיי ל"מלמדים" שלימדו אותנו במחתרת למודי קודש וב"ה בזכות הברכות של הרבי החזקנו מעמד, למדנו תורה וקיימנו מצוות.

למדתי בבית הספר שהיה רחוק מביתינו , כדי שחבריי לא יוכלו להגיע  לבקר אותי ושהם לא ידעו ולא  יגלו מה מתרחש אצלינו בבית. בביתנו התקיים מנין קבוע לתפילה, צעד שהיה כרוך באומץ רב ובמסירות נפש ממש. שכן אם הדבר היה נודע לשלטונות , הוריי היו נמקים בכלא הרוסי, במקרה הטוב או חלילה….

אומנם, למדתי בבית הספר,  אולם גם שם הקפדנו שלא לחלל את השבת חלילה, הינו צריכים להמציא כל מיני תרוצים כדי להמנע מלכתוב בשבת. לדוגמה: בשבת הייתי מגיע  חבוש בתחבושת על יד ימין כדי שלא אצטרך לכתוב ולחלל את השבת הקדושה.

בכיתתי היה לי חבר אחד יהודי, ששמו היה נתן, ההורים שלו  לא היו דתיים ולא שמרו תורה ומצוות. לנתן חברי לא היו תפילין, ולפני שעזבתי את רוסיה כדי לעלות לישראל החלטתי להעניק לחברי  מתנה זוג תפילין .השארתי לו זוג תפילין, וכתבתי לו באותיות ברוסית את הברכה לתפילין ואת תפילת "שמע ישראל", כעבור הרבה שנים פגשתי בארץ את נתן חברי הטוב שאף הוא  עלה לישראל, הוא הראה לי את התפילין שנתתי לו ואת הדף שכתבתי לו,  הוא הניח תפילין באותה שעה.

הייתי שנת "קבוצה"  אצל הרבי בתור בחור ישיבה, היה זה בשנת תשל"ה- תשל"ו.ילדי ונכדי גרים בכפר חב"ד ובנחלת הר- חב"ד, נכדי לומדים במוסדות של הרבי.. יש לי מפית שהרבי הכניס לתוכה את המצות בפסח,ויש לי גם ספר תניא שקיבלתי ביחידות עם חתימת ידו הקדושה של הרבי.

1. ספר ה"תניא" שהרבי נתן לי  כשנכנסתי ל"יחידות" בחדרו הקדוש של הרבי עם חתימת ידו  הקדושה בשנת תשל"ט.

2. סידור של סבא לייזר.

3. מטפחת שהרבי עטף איתה את המצות.

יהדות אוזבקיסטן: "יהדות אוזבקסיטן היא קהילה יהודית גדולה שהתקיימה באזור מרכז אסיה באוזבקיסטן של היום…בשנות ה-70 היה גל עלייה גדול מאוד מאוזבקיסטן בפרט ומברית המועצות בכלל ובו עלו למדינת ישראל כ-150,000 יהודים מאוזבקיסטן ומאוחר יותר היו עליות נוספות שבהן עלו יהודים מאוזבקיסטן לישראל". ויקיפדיה

תשע"ו