מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

לילה בכלא בלבנון

סבתא ואני
סבתא קצינה בצבא
על טעות שהובילה ללילה בכלא לבנון

סבתא גדלה ביישוב קריית חיים שעל יד חיפה. הבית היה רק של משפחתה והיתה בו גינה, לול תרנגולות ותרנגולי הודו. הוריה באו מפולין, אביה היה מנהל בית ספר יסודי. בבית הן היו שלוש אחיות, סבתא היתה הכי צעירה ואביה לקח אותה לבית כנסת בחגים. החג האהוב על סבתא היה פסח. בליל סדר אחד נתנו לה לשתות כוסית יין ואחיותיה צחקו עליה שהיא לא הלכה ישר על קווי הבלטות.

משחק ילדות אהוב: חמש אבנים.

ספר אהוב: חסמב"ה.

תחביבים כילדה: לרקוד ריקודי עם, התעמלות ולנגן בפסנתר.

תחביבים כיום: ללמוד ארכאולוגיה ולטייל בישראל.

חברתה הטובה היתה בלהה.

סבתא היתה קצינה בצבא ונבחרה ללמוד בעתודה האקדמית בשנת 1960. לשם בוחרים את התלמידים הכי מצטיינים בתיכון, בוחנים אותם והם לומדים באוניברסיטה לפני הצבא, ואז משרתים בצבא ותורמים מהידע שצברו במהלך לימודיהם.

בשנת 1962, באמצע הלימודים, סבתא התגייסה לקורס קצינות, בסוף הקורס הצבא אירגן טיול סיום לגליל. 
בטיול השתתפו 3 משאיות. המשאית שסבתא הייתה בה נסעה על דרך עפר לאורך הגבול עם לבנון, הנהג 
אמר: "למה לנסוע על דרך עפר כשאפשר לנסוע על כביש?" וחצה את התעלה.
 
מיד אחר כך, השלטים שסבתא ראתה היו רק בערבית, ותוך כמה דקות הם הגיעו לתחנת משטרה בכפר ערבי.
מתחנת המשטרה לקחו אותם לבסיס צבאי בשם מארג'-עיון, וכיבדו אותם בארוחת צהריים מפוארת. 
לאחר מכן התקבלה הוראה להעבירם לבית כלא בביירות שהיא בירת לבנון.
בבית הכלא סבתא קיבלה רק פיתה יבשה ומים, ובאמצע הלילה העירו את הנהג וחלק מהבנות 
לחקירות. לנהג גילחו את השערות והרביצו לו, ואת הבנות רק חקרו. סבתא לא הייתה מהבנות שנחקרו. 
בינתיים בישראל, ראש הממשלה דוד בן גוריון הודיע ללבנון שאם השבויות לא יוחזרו מיד לישראל תפרוץ 
מלחמה. לכן הלבנונים החליטו להחזיר את השבויים לישראל וכולם שבו הביתה

היא לא נלחמה במלחמה.

היא עבדה כד"ר לכימיה במכון וייצמן והקימה את תערוכת הקבע: "סודות החיים עולם הדי-אן-איי".

סבתא התחנה עם סבא כי ביום העצמאות הוא בחר אותה מהמון בחורות לריקודים ברחוב. אחרי שלושים שנה הם התגרשו כי נגמרה האהבה. בהמשך, לאחר שהתגרשו, סבתא נפגשה עם סבא באירועים שקשורים לבנותיהם.

תמונה 1
 סבתא מקבלת תואר
 
.  
תשע"ו   2016

מילון

עתודה אקדמית
מסלול בו מאפשרים לאדם החייב גיוס לצבא ללמוד לימודים על תיכוניים ולממש את השירות הצבאי לאחר תום לימודיו, תוך ניצול ההכשרה שעבר לצורכי הצבא. בישראל, העתודה האקדמית היא תוכנית המופעלת על ידי צה"ל במטרה לקלוט לשורותיו חיילים בעלי הכשרה על תיכונית (הנדסאי, אחות, מורה, תואר אקדמי) במקצועות הנחוצים לצבא. גיל הגיוס לצה"ל, 18 שנה, מביא לשורות צה"ל חיילים שלרוב השכלתם אינה עולה על השכלה תיכונית. בתחומים רבים של פעילותו זקוק צה"ל לחיילים בעלי השכלה רחבה יותר, חיילים בעלי תואר אקדמי, כגון: מהנדסים, רופאים ועורכי דין. למטרה זו, קיים מסלול העתודה האקדמית. המשרת במסלול העתודה האקדמית קרוי "עתודאי". בעברית, עתודה היא דבר הנשמר לשעת חירום, כאשר יהיה בו צורך. צה"ל מוותר על ניצול החייל ברגע זה ושומר אותו לזמן מאוחר יותר, כאשר יסיים החייל את לימודיו.

ציטוטים

”ראש הממשלה דוד בן גוריון הודיע ללבנון שאם השבויות לא יוחזרו מיד לישראל תפרוץ מלחמה“

”הלבנונים החליטו להחזיר את השבויים לישראל וכולם שבו הביתה“

הקשר הרב דורי