מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

להיות ביחד

שמן דגים שסבתא נהגה לשתות בילדותה
שעור מלאכה בביה"ס אתר נוסטלגיה
סיפור הילדות של סבתי

הייתי קטנה. כולם חשבו שאני בת יחידה, כלפי חוץ נראיתי שקטה, ביישנית, תמיד לבושה יפה גם כשבארץ המצב היה קשה וההפתעה הגדולה הייתה שסיפרתי שאני חמישית במשפחה ל – 7 ילדים (באותם ימים לא היו משפחות מרובות ילדים בקרב משפחות של אשכנזים.)

הילדות זכורה לי כחוויה נהדרת! מעולם לא הרגשתי שצר לי המקום. כל הילדים גרו, שלא כמו היום ביחד בחדר 4 ילדים בחדר אחד. היו תקופות אפילו שישנתי עם אחת האחיות במיטה. גרנו בבית שנחשב באותם הימים ענק!!! 3 חדרים בנוסף סלון והול.

שמן דגים

אבא שלי היה נהג משאית ויצא מאוד מוקדם בבוקר לעבודה, ואף על פי כן היה מכין לנו לפני צאתו לעבודה מיץ תפוזים שהוא סחט מהפרדס שלידנו. זכורה לי חוויה פחות נעימה בארוחת הבוקר והיא שתיית שמן דגים. באותם הימים לא היה שפע של מזון בארץ וכדי לדאוג להתפתחות הנאותה של הילדים המליצו שישתו בבוקר שמן דגים, הטעם היה נורא ואיום, מגעיל! ואף ילד לא רצה לשתות. אז אימי הייתה מורחת לנו את הלשון במיץ לימון ו"דוחפת" את הכף עם השמן לפה ובלענו.

 בית הספר

אחרי ה"טקס" היינו הולכים לביה"ס: ילקוט על הגב וביד תיק אוכל קטן שבדרך כלל תפרנו בשיעור מלאכה. ובתוך התיק: כריך, פרי, וכמובן מגבת קטנה ומפית אוכל. כמובן הלכנו צעדנו לביה"ס ברגל גם אם ביה"ס היה רחוק מן הבית. בשנות ה50 מדינת ישראל הצעירה קלטה עולים חדשים, לא היו כתות לימוד לכל הילדים, הפתרון היה: לימודים במשמרות, חלק מהתלמידים למד בביה"ס מהבוקר עד הצהריים, החלק האחר למד באותם כיתות בשעות הצהריים ואילך, כלומר במשמרת שנייה.

בביה"ס למדנו לימודים עיוניים כמו: תורה, נביאים, עברית ואנגלית ובנוסף למדנו מקצועות מעשיים שהיום לא מקובל לשלבם במערכת הלימודים. היו לנו שיעורי חקלאות,כלכלת בית ושיעורי מלאכה. בשיעורי החקלאות יצאנו לחצר ביה"ס ועבדנו בגינה. הילדים עדרו באדמה, הכינו ערוגות, זרעו ירקות ושתלו שתילים. זו הייתה חוויה נהדרת, גם נהנינו מן הפירות והפרחים. בשיעורי מלאכה – הבנים עבדו בסדנאות של נגרות והבנות למדו תפירה. אני זוכרת שתפרנו חצאיות וכל הבנות לבשו את אותן החצאיות לא היה את העניין של להיות שונה ומיוחד להפך, נהננו שיש לכולנו את אותה חצאית.

שיעורי תזונה היו "כיף" בביה"ס הייתה מסעדה לילדים ובכול יום הייתה קבוצה של תלמידות שיצאה לעבוד במטבח של המסעדה. הבנות לבשו סינרים לבנים ומטפחות ראש לבנות. המורה לתזונה לימדה להכין מאכלים שונים והסבירה לנו מה ההרכב של כל מנה. לאחר שהכנו יחד עם המורה את האוכל היינו אוכלים כמובן ארוחת צהריים במטבח, ולאחר מכן היינו תורניות אשר הגישו את האוכל לתלמידים שאכלו במסעדה. זו הייתה חוויה מיוחדת במינה.

הזוית האישית

המשך אורח חיים בריא ושלא נשתה יותר שמן דגים

מילון

שמן דגים
שמן דגים הוא מוצר המופק מרקמת התאים והכבד של דגי מים קרים ושימש בעבר כמקור חשוב של ויטמינים. בישראל בשנות החמישים שווק שמן דגים נוזלי, ובמשפחות רבות ניתן בקביעות לילדים כרפואה מונעת. כיום משום טעמו וריחו הלא נעימים הוא מוגש בכמוסות. צורת הכמוסות פרקטית גם משום נטייתו של שמן הדגים הנוזלי לחמצון מהיר, חמצון הפוגם באיכותו.

ציטוטים

”הילדות זכורה לי כחוויה נהדרת!“

הקשר הרב דורי