מאגר סיפורי מורשת

כשהייתי בת 8 עברנו לגור מרמת גן לקריית אונו. קרית אונו היא ישוב קטן ויפה.

גדלתי במשפחת אומנה. גרתי עם ההורים האומנים ששמם דויד ומרים והייתי קשורה אליהם מאד.למדתי בבית ספר ניר. בית הספר היה קרוב מאוד לבית שלי. הקולנוע היה מאוד קרוב וכל יום הייתי הולכת לראות סרטים.

למדתי לנגן בחלילית אצל צביקה כספי וכיום אני מנגנת להנאתי.

 

כשהייתי בת 9 התחלתי לנגן בכינור בעקבות אמי שניגנה בכינור בחוץ לארץ. למדתי כינור אצל אילונה פהר שלימדה את כל הגאונים במוזיקה. כל יום  נסעתי לחולון עם אבא שלי במכונית שלו. ניגנתי כל יום שעתיים  והשכנים התלהבו מהנגינה שלי. אחרי הצהריים הייתי מכינה שעורי בית ומנגנת בכינור או בחלילית. בזמן הפנוי שלי שיחקתי עם השכן שלי שקראו לו אדם ובמקרה לי קראו לי חוה. שיחקנו מחבואים גולות וקצת כדורגל.

שיחקתי גם עם חברתי, השכנה שלי, שקראו לה הניה.

 

היה לי שכן שקראו לו רמי וכל יום אמא שלו הייתה מביאה לנו גולש הונגרי כי היא הייתה הונגריה ואהבנו אוכל הונגרי,  למרות שההורים האומנים שלי היו פולנים גרמנים הם אהבו את האוכל ההונגרי. אמא שלי הכינה אוכל פולני ורציתי לעזור לה אבל היא העדיפה שאני רק אלמד ואסתכל איך היא מכינה את האוכל. הלכתי עם אמא שלי הרבה לסופר מרקט והייתי עוזרת לה לסחוב את הסלים.

אני וההורים שלי היינו נוסעים לקונצרטים בהיכל התרבות. לא רחוק מהשכונה שלי היה בית כנסת ובכל יום שישי הייתי הולכת ושומעת את התפילות למרות שלא היינו דתיים אבל שמרנו מסורת וגם הרב היה שכן שגר לא רחוק מאתנו וכיבדנו אותו.

היו כמה מורות שגרו ליד ביתי. המורה לאנגלית והמורה לחשבון. לפני כמה שנים עשינו פגישת מחזור 60 שנה לבית הספר היסודי. זאת הייתה חוויה אבל לא זיהינו אנשים כי הם השתנו עם השנים. היו דברים מרגשים ולעומת זאת היו גם דברים לא שמחים (עצובים) כיום חלקם אינם בחיים או מבוגרים יותר. כיום יש לי קשר טלפוני עם השכנה שלי מלפני הרבה מאוד שנים. בבית הספר השכונתי היה לי ידיד בשם רענן ובתיכון הוא עבר למקום מגורים אחר ומאז לא ראיתי אותו. לאחר כמה שנים כל פעם אני ובעלי והבנות היינו מבקרים את הבית של ההורים האומנים בשכונה. בקיצור היה כיף לגור בשכונה.

הבית שגרנו בו עבר שיפוץ והתחלק בירושה לשתי האחיות החורגות שלי. גם אני רציתי חלק מהבית אבל לא הגיע לי מבחינה חוקית. הייתי מאוד קשורה לבית כי חונכתי וגדלתי בו ועד היום הוא נשמר לי בלב. כל הפרחים, העצים והגינה נשמרו עד היום. מזמן לא הייתי בשכונה וכיום אני רוצה לבקר בשכונה הזאת.