מאגר סיפורי מורשת

שם סבי הוא שרל יטח על שם סבא שלו, שלום רחמים שמואל. הוא נולד במקנס שבמרוקו, ב – 28.1.1940. במשפחת היו 10 ילדים במשפחה, 4 בנים ו – 6 בנות. תחביביו היו פינג פונג, כדורגל וחרחס, פירוק ותיקון דברים. הזיכרון המשמח ביותר שלו הוא בר המצווה שלו, והסעודה לאחר מכן. בלימודיו הוא קפץ פעמיים כיתות (3 – שנים יסודי + 3 תיכון) . הוא למד בטכניון בעיר שמרוחקת ממקנס, במהלך הלימודים הוא דאג לכלכל את עצמו ולהצליח בלימודים, בסיום הלימודים הוא עבד כטכנאי בניין במשרה ממשלתית. את ברכה אשתו הוא הכיר מאז שהייו ילדים, והם חולקים את אותו סבא וסבתא (בני דודים) החתונה ואירוסים שלהם היו בסגנון מרוקאי ונחשבו לאירוע המרגש ביותר בחייו!!!

סבא שרל עם סבתא ברכה עוד לפני האירוסים

לארץ סבא עלה בגיל 28, נשוי, עם ילדה בת שנתיים וחצי. סבא עלה בגלל שכשהיו בספרו שבמרוקו בתקופת מלחמת ששת הימים איש התחצף לאשתו ברכה ואז הוא אמר "בואי נחזור הביתה". הם הכינו את המזוודות וחזרו הביתה. במקנס הם התארגנו לעזוב בגלל הבעיות שנוצרו במלחמת ששת הימים. משם הם נסעו לקזבלאנקה שבמרוקו, ומשם הם טסו למרסי שבצרפת (אחות של סבא שלי גרה שם). הם נשארו כשבועיים אצל אחותו רחל שהייתה גם שם. ביניהם הוחלט לעלות לארץ. הם עלו באוניית מולדת. בהפלגה הם התחילו להתאקלם לארץ. ההפלגה נמשכה שבוע ימים. הם הגיעו ביום שישי אחר הצהריים לארץ ומשם הם הלכו להוריה של ברכה. הקליטה שלהם בארץ היתה מאוד קשה, כי הם היו צריכים ללמוד את השפה העברית, לבקש דיור מהסוכנות ,לעשות הסבה מקצועית (הסבה מקצועית זה להביא להסתדרות את קורות החיים והתעודות) ודירוג. סבתא למדה באולפן לעברית "מאיר" שבתל אביב שנתיים, ואז היא הלכה לישיבה למורים שבבאר שבע למשך שנתיים. הם קנו מהסוכנות בית בלוד בחיסכון ג' (הכתובת). הם מכרו את הבית וקנו בית בשכונת שרת שגם היא נמצאת בלוד. הם מכרו את הבית הקודם בשכונת שרת, וקנו וילה בשכונת נווי נוף. בשנות השמונים הוא נשלח לבנות בתים באתיופיה.

סבא שרל בצבא

כיום יש לו משפחה ובה 4 בנות ו-14 נכדים. נכדיו וילדיו מבקרים אצלו מידי שבוע בימי שישי לארוחת שישי גדולה. בזמנו הפנוי הוא אוהב לעשות ספורט, לבלות עם הנכדים ולטייל בארץ ובעולם. אחד המסרים החשובים ביותר שיש לו להעביר הוא שחשיבות הלימודים גבוה ביותר וחשוב להשקיע וללמוד כל החיים.

הזוית האישית

מאוד נהניתי לעשות את המשימה הזו. לאחר שעברתי את התהליך אני מרגיש הרבה יותר קרוב לסבא שלי מבעבר ואנו מדברים יותר כשנפגשים.