מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב דורי של איציק פינקלשטיין ומאיה בוטאן. סבא איציק מספר למאיה:

"כשהייתי בתנועת הנוער (הצופים) היו לנו הרבה חוויות. הקבוצה שלי היתה מגובשת ועליזה. תמיד היה נושא שהצחיק את כולנו למשל: פעם אחת עברנו ליד מקום שעכשיו הוא כביש איילון . זרם שם "נחל המוסררה" עליו עברנו מאבן לאבן. אם מישהו היה נוגע עם הרגל במים היינו כולנו מתפוצצים מצחוק. המדריך היה צבי לבנון מדריך ערכי, הוא ידע לארגן להסביר ולספר. שמרתי איתו על קשר עד לפני מספר שנים.

כמו לכל תנועה גם לנו הייתה תלבושת אחידה: לבשנו חולצה ומכנס חאקי בפעולות שבימי חול. למדנו הרבה משחקים ,קשרים חזקים .הפעולות של צבי היו תמיד מענינות. בשבתות בדרך כלל יצאנו לטיולים רגליים, כך הכרנו את הסביבה הקרובה אלינו ואת הטבע מסביב. בשבתות בהן לא טיילנו, הייתה לנו פעולה בקן ה"צופים", פעולה זו הוקדשה לבעיות היום יום ולפעילות צופית. בקיץ יצאנו למחנה צופים כמו כל תנועת נוער. במחנה היינו ערים כל הלילה, מפני שפחדנו שיצבעו לנו את הפנים בזמן שנישן.

צילום שלי באחת מפעולות הצופים 

"המרגרינה של הטבע"

חוויה שאותה אני זוכר באחד מטיולי השבת טיילנו ל"גבעת השלושה" מקום רחוק מתל אביב, הטיול היה בפתח תקווה. בתקופה זו היה בארץ מנדט בריטי. כשהגענו ל"פתח תקווה" נכנסנו לפרדס פרי שלא הכרנו, צבי המדריך הסביר לנו שהפרי הזה הוא "המרגרינה של הטבע" צבי קטף לנו אחד שנוכל לטעום והפרי באמת נראה לנו כמו מרגרינה…. לא ידענו שקוראים לו "אבוקדו" זו היתה הפעם הראשונה בחיי שאכלתי אותו ואכן נראה לי משחתי כמו מרגרינה. פרי זה, לא היה לי טעים כלל ולא נהנתי מאכילתו. חווית ילדות יוצאת מן הכלל עם מדריך מעולה ופרי אקזוטי.

הזוית האישית

מאוד נהנו ולמדנו הרבה אחד על השני.