כולם למדו בבית הספר העברי הראשון "חביב" בראשון לציון
סיפור של משפחה ששורשיה שתולים עמוק באדמת ארץ ישראל.
היה שומר רכוב על סוס וחקלאי. הוא נפטר בגיל צעיר מאוד והשאיר אחריו אלמנה ושבעה יתומים 4 בנים ו3 בנות. הבנים כולם נשאו שמות מהתנ"ך. שמות של גיבורי חייל : יואב, אבישי, עשהאל ואבנר. הילדים כולם למדו בבית הספר העברי הראשון "חביב" בראשון לציון ועבדו והחזיקו יחד עם הסבתא את המשק החקלאי.
סבתא לאה נסעה ללמוד בסמינר
"לוינסקי" במגמת גננות. גם אנחנו הבנות לבית ים שחור הלכנו בעקבות אמנו
ולמדנו באותו סמינר.
סבא אברהם נולד ברוסיה הלבנה, עלה ארצה
כחלוץ בן 19. ביום עלייתו ארצה החליף את שמו הלועזי צ'רנמוריץ לים שחור. עם עלייתו ארצה פנה
להתיישבות והקים יחד עם חבריו את עטרות, ישוב יהודי צפונית לירושלים. שם הוא פגש
את סבתא לאה שעבדה כגננת בישוב. לפני נישואיהם סבתא נסעה לחנך ילדים בחו"ל,
בעיר סרייבו שלימים הפכה למקום מפורסם.
כשחזרה סבתא לאה ארצה אחרי שלוש שנים של
עבודה בחו"ל נישאה לסבא אברהם והם בנו את ביתם בעטרות.נולדו להם שני ילדים מנחם וזיוה. לימים נאלצו אברהם ולאה למכור את המשק
בעטרות מאחר והייתה נקמת דם על סבא אברהם. המשפחה עברה לראשון לציון מקום משפחתה של סבתא לאה. סבתא עבדה כגננת ברחובות וסבא היה בין
מקימי קואפרטיב לתחבורה "דרום יהודה".
כשנולדתי בשנת 1938 המשפחה החליטה לעבור
לגור ברחובות. את שנות ילדותי עברתי ברחובות . למדתי בגן הילדים,
בתחילה אצל אימא שקראתי לה לאה כמו כל
הילדים בגן. פעם כשהתעכבנו בגן לאחר שכל הילדים הלכו הביתה שאלתי אותה מהי עכשיו
אימא או לאה. למדתי בבית ספר עממי ואחר כך המשכתי בגימנסיה. בחורף 1950, כשהיה
חורף קשה במיוחד, ירד שלג בכל הארץ וגם רחובות כוסתה כולה בלבן. אני כילדה צעירה
לא ראיתי שלג ולא ידעתי מה "הלבן לבן" הזה שכיסה את כל הגגות.
את מיכה הכרתי ברחובות כשכל החברה ישבו על
הברזלים ליד קפה חבקין שהיה "מוסד" יודע ברחובות. הייתי חברה של חבר
שלו, ועם מיכה הייתי בידידות עמוקה שלימים הפכה לאהבה אחרי הגימנסיה למדתי בסמינר לוינסקי בתל
אביב. כשסיימתי את לימודי בקיץ 1956 נישאתי למיכה
אהוב נעורי.
התחלנו לבנות את הקן המשפחתי ברחובות. מיכה החל לעבוד ב"אגד" ואני
התחלתי לעבוד כגננת בגן חובה ברחובות. בשנת 1960 נולדה לנו בתנו הבכורה גל.את השם בחרנו לה כי מיכה היה בצבא בחיל הים
ואהב מאוד את הים והגלים. גל נולדה תינוקת יפיפייה והייתה נוחה מאוד. כשגל נולדה גייסו את מיכה לשירות המילואים
וחודש ימים לא ידענו איפה הוא.
מסתבר שהמדינה מכרה לציילון את ספינות
הסטיל והיה צורך להשיט אותן לציילון דרך תעלת סואץ כשעדיין לא היה שלום עם מצריים.
לימים בשנת 1962 הצטרף למשפחה רם שנקרא על
שם אבי שנפטר בגיל צעיר מאוד. בן 48 הוא היה במותו.
בינתיים בנינו את ביתנו ברחוב גלוסקין
ברחובות ושם נולד בנינו השלישי רז. שם גידלנו את ילדינו עד שנת 1979. אז עברנו
לגור במושב גאליה. במושב למרות שהמשכנו לעסוק בעבודתנו,
פיתחנו משק חקלאי של עופות לביצים ובשר. גם חממות לפרחים היו לנו והפרחים היו
נארזים בבית אריזה במשק ונשלחו באוויר לבורסת הפרחים בהולנד.לימים הקטנו את הפעילות המשקית ונשארנו רק
עם לול לביצים.הילדים גדלו ונישאו ונולדו לנו שמונה
נכדים.שישה בנים ושתי בנות.אלה הם נכדיי: דן-1989, תום-1991, יואב-1903, נגה-1997, אביתר-1998
ענבר-1999, עמיר-1999, עמית-2003
ליל
הסדר במשפחתנו
כשהיינו צעירים כולנו ילדים היה נהוג
במשפחתה של אימי לאה דוידזון ים שחור לחוג את ליל הסדר בצורה מאד מיוחדת. כל הדודות היו מתאספות ערב קודם בביתו של
הדוד הגדול דוד יואב ודודה אידה. הן היו טורחות כל הלילה בהכנת המאכלים המסורתיים
של החג גפילטע פיש וכמובן חזרת שהיו מגררים על פומפייה וכמובן שמחריפות החזרת הדמעות היו זולגות מאליהן. האימרה הנפוצה הייתה שהן בוכות על
הצרות של כל עם ישראל. כבד קצוץ, מרק עוף עם קניידלך, בשר צ'יימס וכמובן קומפוט ( לפתן).
כל הדודים היו מוציאים את כל הרהיטים מהסלון ומחמורים ולוחות היו בונים שולחן בצורת האות "חית" שיוכל להכיל את כל המשפחה
המורחבת. השולחנות היו מכוסים בסדינים לבנים כי לא היו כל כך הרבה מפות. ליד השולחן
היו מקומות קבועים בראש ה"חיית" ישב מלך הסדר דוד יואב
ומסביבו כל הילדים הצעירים ביותר כדי שיוכלו לגנוב את האפיקומן. בצד ימין ישבו כל
הנוער ובצד שמאל כל הדודים והדודות.
במיוחד זכור לי ליל הסדר בזמן מלחמת העצמאות
למרות קדושת החג הקשיבו לרדיו וכשהודיעו שהעיר חיפה משוחררת קמו כולם כאיש אחד
ופצחנו בשירת התקווה. מנהג נוסף שאימצתי אותו לביתי ולילדי היה שגונב
האפיקומן היה גונב את האפיקומן לכל
הילדים.
היינו כולנו נוסעים ביחד במשאית לטיולים בארץ וכך ביקרנו מיד לאחר שחרור בבאר
שבע בעיר המשוחררת. פעם אחרת נסענו כולנו
ללונה פארק ועד היום אני זוכרת את קולות הצחוק והפחד של הדודות שעלו לגלגל הענק או
בחדר המראות העקומות. לימים כשגדלנו הוחלף מנהג זה וכל שנה היינו מקבלים ספר
בחתימתו של דוד יואב מלך הסדר. למחרת הסדר שוב היינו
נפגשים כולם למשחקי חברה כמו מחניים תופסת וכדומה וכמובן לארוחה משותפת בביתם של
דוד יואב ודוד אידה בראשון לציון.
מילון
נקמת דםמנהג מוסלמי כאשר יש חשד שאדם כלשהו הרג אחד מבני המשפחה על המשפחה חובה להרוג מישהו ממשפחת הרוצח כדי לגאול את דם הנרצח.
קאופרטיב
אגודה שיתופית בה כל החברים יש להם חלק שווה באגודה-מניה כל החובות והזכויות היו שווים בין החברים. הנהלת האגודה הייתה נבחרת בבחירות על ידי כל חבריי האגודה.
ציילון
מדינה באסיה, ליד הודו. היום היא נקראת סרילנקה.
גפילטה פיש
מאכל יהודי אשכנזי העשוי מדג קרפיון טחון.בעברית דג ממולא
פומפייה
מגרדת מגררת .
קומפוט
קינוח מבושל- מרק פירות ,מפירות יבשים.
חמורים
רגליי עץ בצורת האות a שעליהן היו מניחים לוח עץ ויוצרים שולחן גדול.
מלך הסדר
הגבר המבוגר ביותר במשפחה שמנהל את טקס ליל הסדר כהלכתו.
ציטוטים
”אדם שאינו יודע את עברו עתידו לוט בערפל“