מאגר סיפורי מורשת

בני משפחתי בשנת 1962. מסלול העלייה היה: טוניס – 5 ימים בערך, דרך העיר מארסיי שבצרפת, עם עצירה של יומיים, ומשם הפלגה לישראל.

ארץ ישראל

משך ההפלגה היה שמונה או תשעה ימים. לאחר העלייה הגענו לחיפה ומשם העבירו אותנו לעזתה- שנקראה מאוחר יותר נתיבות, כאשר הגענו ראינו רק חול, שממה וריקנות היו שם אולי שני בתים. אותנו שיכנו במבנה של "מגן דוד אדום" מבנה חדש שעדיין לא היה בשימוש. באחד מחדרי המבנה גרנו שמונה נפשות, הוריי וששה ילדים במשך שבועיים, לאחר מכן קיבלנו שני בתים מחוברים.

לאחר כחודש אבי חלה מאוד ואושפז מספר פעמים בבית הרפואה סירוקה בבאר שבע. מצב בריאותו של אבי הלך והחמיר ביותר. באחד הימים הרופא הזעיק את כל בני המשפחה ואמר לנו: "המצב קשה מאוד רק תפילות יוכלו לעזור, לנו הרופאים לא נותר הרבה מה לעשות". כל בני המשפחה פתחו בתפילה ובתחנונים לבורא העולם שישלח רפואה שלימה לאבי במהרה. האמנו בלב שלם שאכן תפילותינו יתקבלו, יתרחש נס ואבי יבריא, ואכן הנס התרחש, אבי הלך והחלים מיום ליום. לאחר מספר חודשים אבי זכה להיות שותף בהכנסת ספר תורה יחד עם דודתי ובאותה הזדמנות הוא חגג מסיבת הודיה על החלמתו. לאחר האירוע אבי חי עוד הרבה שנים טובות ומאושרות. נוכחנו לראות מהי כוחה של תפילה!

הקליטה והשתלבות בארץ היו קשים ורבי מכשולים אך זה היה שווה כל מאמץ כמו שכתוב:

"ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות…" {משנה כלים א,ו}