מאגר סיפורי מורשת

ממצרים עליתי ארצה באנייה "נגבה" עם אבי ז"ל, שהיה חרש-אילם, בתאריך 15.12.49. האנייה הפליגה ממצריים לאיטליה ומשם לצרפת. בצרפת גרנו ב"בלוק". באותה תקופה היו מחלקים את הבלוקים עם סדינים תלויים בין המשפחות. לאחר זמן מה הפליגה האנייה היישר אל ארץ ישראל. כל המסע הזה היה למעשה תכסיס, מכיוון שהמצרים לא הסכימו שיהודים יעלו לארץ. כשהגענו ארצה העבירו אותנו למחנה עולים שנקרא "באר יעקב" ושכן בחיפה. שם מצאנו דודים וגרנו באוהל.

אמי, נונה, הגיעה לארץ עם שלושת אחיי הקטנים, ובארץ ילדה את בתה החמישית, שמחה. לימים עברנו לגור במעברת ג'ליל בהרצליה. בתחילה גרנו בפחונים ולאחר תקופה עברנו לגור ב"בלוק" ומשם לצריף בו היה חידוש משמעותי. בצריף היה לנו ברז. מזון היינו משיגים באמצעות תלושי מזון לכל משפחה. חיינו חיים פשוטים לעומת התנאים הטובים שחווינו במצרים.

זכור לי כי סבתא ואחיותיה היו קוטפות סברס ומוכרות אותו כדי להרוויח כסף. לסבתא הייתה חברה בשם לטיפה. הן היו אופות ביחד בסיר פלא. במעברה היו משחקים בשלוש מקלות, שבע אבנים, בקפיצה בחבל, סבתא הייתה אלופה! במעברה היו בית קולנוע ובית ספר. סבתא למדה רק עד כיתה ז', ומשם הלכה לעבוד, בטיפול במעון. מאוחר יותר עברנו מהמעברה לשכונת נווה ישראל בהרצליה.

באותה תקופה עבדתי במפעל לבוטנים וגם במפעל שייצר פודינג וג'לי – שם הכרתי את חברותיי יפה, אנט ועליזה. בהיותי בת 18 בקשתי שחרור מהצבא על מנת לעבוד לפרנסת המשפחה בתעשייה הצבאית. לימים התברר לנו כי סבא של סבתא היה פעיל מאוד גדול ב"צלב האדום". הצלב האדום הוא ארגון שמטרתו להגן על חייהם ועל כבודם של נפגעי מלחמה וסכסוכים אלימים ברחבי העולם ולהגיש להם סיוע. הארגון פועל לרווחתם של נזקקים גם במקרים של אסונות טבע המוניים.

לסבתא הייתה חברה טובה ממוצא טוניסאי שגרה מולה במעברה. משפחתו של סבא רוז'ה, שהיה גם ממוצא טוניסאי, הכירה משפחה זו והם היו באים להתארח בביתה של חברה של סבתא. ביום מן הימים סבתא הייתה בביתה, כאשר כל הבנים שיחקו כדורגל בחוץ. פתאום הם פגעו עם הכדור לתוך הבית של סבתא. כך סבא ואני הכרנו. כשסבא בחר בי לאשה התחתנו בבית כנסת. הוא היה בן 24 ואני בת 22. לא חלף זמן רב ונולדה בכורתנו, אורית, בתנו פאני, בננו יעקב ובתנו סיגל. שנים רבות עסקתי בטיפול בילדים.

סבא נפטר כתוצאה מטרשת עורקים בהיותו בגיל 65. סבא זכה לראות את ילדיו מתחתנים ומקימים משפחות, אך לא זכה להכיר את כל הנכדים ולא את נינותיו.יש לנו 13 נכדים ושתי נינות מהם אני רווה נחת רב.

תשע"ה 2015