מאגר סיפורי מורשת

 

חייתי בירושלים עד גיל עשר, כילד שובב גדול. למדתי בבית ספר דורש-ציון. כל בוקר לפני הכניסה לכיתות היינו עושים התעמלות בוקר. ב-1946, כשהייתי בן עשר, עברה המשפחה לגור בתל אביב. האחים הגדולים הלכו לעבוד, ואנחנו הקטנים הלכנו לבית הספר. למדתי בבית ספר יסודי דתי וגם הלכתי לתנועת הנוער "הנוער העובד". לפני מלחמת השחרור ציון היה חבר באחד מארגוני המחתרות שהיו קיימים בארץ ונלחמו בצבא הבריטי. הכול נעשה על מנת לגרש את הבריטים מהארץ. ב-1948, כשפרצה מלחמת השחרור, האחים הגדולים שלי התגייסו לצבא. בסוף השנה, ציון האח הגדול, נהרג במלחמה. ציון נקבר זמנית בקיבוץ גבולות בדרום הארץ.

בשנת 1963 התחתנתי עם סבתא סוניה. במשך הזמן נולדו לנו בן ושלוש בנות וכיום יש לנו 13 נכדים.

 עם פרישתי מהצבא התחלתי לעבוד כקבלן בניין. עבדתי במשך עשרים וחמש שנים ובשנת 2002 יצאתי לפנסיה. מאז אני משתדל לעשות חיים וליהנות מכול הנכדים המתוקים שלי.

 

מילים של סבא אהרון לרועי:  

רועי מחמדי.זה מס' שבועות שאנחנו נפגשים באופן קבוע ביום שישי בצהריים בתכנית הקשר הבין דורי. עלי להודות שגליתי בך דברים שלא ידעתי קודם- עד כמה אתה חרוץ והחלטי בעשיית דברים. היו רגעים במשך העבודה שראיתי את האמביציה שלך לעשות ולהצליח למרות שכבר אמרתי לך בוא נעזוב את זה. גיליתי בך את הנחישות להצליח ולראות שאתה מסוגל. הרגשתי יותר קרבה אליך וראיתי כיצד אתה מתנהג כילד בוגר בצד התנהגות של ילד ילד. נעמת לי מאוד, התגאיתי בכך בתוכי. תודה לך נכדי החמוד על השעות היחודיות במחיצתך.

 

רועי מספר:  

בהתחלה לא ידעתי הרבה על חיוו של סבא. במהלך העבודה, התחלתי להבין שלסבא היו חיים מעניינים. התחלתי להתעניין מאוד בסיפור חייו המרתק של סבא.הרגשתי שבכל מפגש סבא ואני מתקרבים יותר ויותר אחד לשני וזה עשה לי הרגשה נפלאה! היה לי ממש כיף לבוא למפגשים ולשמוע מסבא על חייו.נהנתי מאוד מעצם העובדה שהייתה לנו עבודה משותפת ומעניינת. סבא – תודה על שהשקעת ובאת כל שבוע להיות איתי במפגשים.אני אוהב אותך! והלוואי שכל יום היינו נפגשים. ממני הנכד רועי