מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדת וילה אמה

אני ומרים
מרים
מרים עברה את תקופת השואה, מי גידל אותה? ומה קרה למשפחתה?

שמי מרים ישראלי נולדתי בתאריך 19.4.1936, בסריבו, יוגוסלביה.
 
נולדתי להורי אנולה ושמואל ישראל. בסריבו, עד שנת 1941 הייתה לי ילדות רגילה של משפחה יהודית עם הורים ואח גדול ממני ב 3.5 שנים, במצב כלכלי טוב. בשנת 1941 הגרמנים כבשו את יוגוסלביה ואז התהפך עולמנו. אבא נשלח לשבי- לגרמניה למחנה שבוים לארבע שנים.אותנו,
 
אמא, אחי ואני נלקחנו למחנה ריכוז ברכבת בהמות ובנסיעה ארוכה ובלי תנאים סניטרים לחלוטין. במחנה היינו כמה חודשים בתנאים מהפירים אך הצליחו להוציא משם 57 ילדים ואחי ואני הינו בין הניצולים, אמא נשארה במחנה ומאז לא שמענו עליה.
 
מכאן התחילו נדודינו בערי יוגוסלביה וברחבי אירופה.אחרי נדודים רבים הגענו לאיטליה, לווילה אמה.באיטליה הינו בתוך בית גדול עם קבוצה של כמאה איש מארצות שונות ואני הילדה שהייתה הכי קטנה בקבוצה. הצמידו לי מטפלת פרטית. הינו בבית הזה חצי שנה, עד שהגרמנים נכנסו לאיטליה ונאלצנו לברוח משם.
 
ארגנו לנו בריחה מאיטליה לשוויץ כאשר בדרך נאלצנו להסתתר במנזר עד יעבור הזעם ואז עברנו הגבול שהוא שני נהרות והמים הגיעו לי עד הצוואר ככה שהיו צריכים להעביר אותי על הכתפיים של אחד מבוגרים.בלילה, הגענו לשוויץ. קיבלו אותנו עם מדורה כי היה מאד קר וחשוך ושלחו אותנו לבית גדול את כל הקבוצה. אחי חלה והיה בבית חולים ואחרי שיצא  חיפשו לנו משפחות מאמצות בשוויץ.
 
אחרי שעברתי משפחה שלא התאים לה לאמץ אותי מצאו משפחה בעירה אחרת ואז נפרדתי מאחי. הינו נפגשים פעם בשבוע לכמה שעות בעירו. ככה זה נמשך שנתיים וחצי. לשנינו היו משפחות נהדרות וזה שמר עלינו במלחמה. הם היו לנו כהורים טובים. במשך הזמן הזה שנינו למדנו בבית ספר ורכשנו את השפה הגרמנית שעד היום אנו משתמשים בה.
 
המשפחה טיפלה בי במסירות והרגשתי כמו בת שלהם יחד עם שני הבנים שלהם. הייתי אצלם שנתיים וחצי וקראתי להם אמא ואבא ולא הבנתי למה אני צריכה לעזוב אותם ולחזור ליוגוסלביה בסוף המלחמה. אך לצערי בינואר 1946 חזרנו ליוגוסלביה. ינואר 1946 מארגנים חזרה ליוגוסלביה. אני, כמעט בת 10 לא זוכרת כלום מארץ מולדתי אשר עזבתי לפני כ-4 שנים. ביוגוסלביה לא מצאנו שום רכוש שהיה לנו לפני המלחמה. פגשנו את אבא שחזר מהשבי כמובן שאני לא זכרתי אותו. אמא נספתה במחנה ריכוז , לא ידוע עליה שום דבר.
 
מ-1946 עד-1949 למדתי בסריבו קרואטית אשר הייתי צריכה ללמוד מחדש כי שכחתי את השפה. באתי עם שפה גרמנית אשר הייתה שנואה על כולם. למדתי מהר והשתלבתי בכיתה .אבא הקים משפחה חדשה והחיים התנהלו בצנע ומחסור.
 
בשנת 1949  עלינו אחי ואני לארץ . אחרי קבלת פנים עם דידיטי בכל הגוף הגענו למחנה עולים ואחרי כחודשיים לקחו אותי לקיבוץ מעברות. אחי היגיע לעין דור ומהר מאד התגייס לצבא .
 
אני הייתי בחברת נוער ארבע שנים ושנתיים בצבא, אחרי זה התחתנתי עם יגאל שהוא בן מעברות והבאנו שלושה ילדים ויש לנו 6 נכדים ועוד 5 מאומצים. משפחה ענפה ונהדרת.  
תשע"ה

מילון

משפחה ענפה
משפחה גדולה

ציטוטים

”המשפחה טיפלה בי במסירות והרגשתי כמו בת שלהם יחד עם שני הבנים שלהם.“

”אמא נספתה במחנה ריכוז , לא ידוע עליה שום דבר“

הקשר הרב דורי