מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"ילדי השמש והתפוזים"

אני וסבתא אילנה
המשפחה בפולין בערב פרוץ המלחמה
סבתא אילנה מספרת לי על סבתא רבתא אידה

בשנת 1939 נסעה סבתה של אמי עם בתה הבכורה לפולין לביקור הכרות עם משפחתו של סבא של אמי. כעבור מספר ימים פרצה מלחמת העולם השנייה וסבתה של אמי עם בתה נאלצו להישאר בפולין במשך כל תקופת המלחמה, למרות שהסבתא הייתה בעלת דרכון בריטי.
 
המשפחה הייתה עשירה ולכן היה להם קל יותר לשרוד את המלחמה. המלחמה הייתה קשה מאוד ואכזרית, סבתה של אמי ובתה שרדו את המלחמה.  סבתא רבתא שלי, אמה של סבתי (אידה) לא סיפרה את מהלך חייה הקשים במלחמה. תמיד ניכרו על פניה של סבתא אידה עצבות רבה.
 
כילדים הרגשנו מחסור בחום. מידי פעם סבתא אידה הייתה מזכירה לנו מסיפורי המלחמה ומדגישה את הטלאי הצהוב שהיה על זרועה ששימש לזיהוי היהודים במחנה. סבתא אידה הייתה נתינה בעלת דרכון פלסטינאי ששוכנה מחוץ לגטו במנזרים או במוסדות של הגרמנים ולכן נדרשה להתייצבות יום יומית בגסטפו לשם בדיקת המסמכים.
 
בזמן ההתייצבות נשמעו קולות זעקה של השבויים  שעונו  במתקנים שונים של הגסטפו. עד יום מותה ליוו אותה קולות וזעקות  אלו.  
 
לסבתי קוראים אילנה והיא נולדה בשנת 1943.  אילנה היא הבת האמצעית של המשפחה. לאחותה הבכורה קוראים דליה ולאחיה הקטן קוראים מרדכי. לאביה יעקב היה מפעל לגלידה וארטיקים. אימא של סבתי, סבתא רבתא שלי, אידה, היא הייתה עקרת בית.
 
המשפחה גרה בחיפה בשכונת בת גלים. אמה של סבתי, אידה, חזרה לארץ אחרי השואה עם בתה הבכורה דליה בשנת 1942 בחילופי השבויים האחרונה ושוכנה בבית העולים בבת גלים.
 
סיפורה של דליה, דודתה של אמי הופיע בשידור מיוחד בתכנית "ילדי השמש והתפוזים" סיפור ילדי השואה שנצלו מהמלחמה. סבתי התחתנה בשנת 1965 עם סבי יהודה בחיפה.
 
סבי יליד ירושלים דור תשיעי. משפחתו של סבי עלתה לארץ מסלוניקי.
תשע"ה

מילון

ילדי השמש והתפוזים
תוכנית בבימוי מני פאר ז"ל המספרת על ילדים שחוו את השואה ומספרים את קורותיהם.

ציטוטים

”סיפורה של דליה הופיעה בתוכניתו של מני פאר בטלוויזיה.“

הקשר הרב דורי